261

יתברך, כביכול, וכאן אין הבדל בין רוחניות לגשמיות, אדרבה: "כל הגבוה גבוה ביותר - יורד למטה מטה יותר".

בכל זאת הרי גם לאחר מתן תורה קיימת ההגבלה שהתורה קובעת: הקב"ה מסר עצמו רק במצוות ולא בדברים אחרים.

לפיכך הלכה שמצוה לקום מפני עושי מצוה, "מפני ה' השוכן ומתלבש בנפשם בשעה זו":, דבר זה הוא רק ביחס לעושי מצוה אך לא ביחס לעושי דברי רשות לשם שמים, משום שהקב"ה מסר עצמו, כביכול - אך ורק במצוות.

ברם, לעתיד לבוא, בשעת תכלית שלמות גילוי העצמות, לא תהיינה כל הגבלות, ותיראה אלקות בכל מקום ובכל דבר. העובדה של "לית אתר פנוי מיניה" ו"אין עוד מלבדו" תופיע בגלוי.

יב. להסברת הדברים ביתר פירוט: נאמר בזהר3: "תלת דרגין אינון, קודשא בריך הוא אורייתא וישראל, וכולהו סתים וגליא" (= שלוש דרגות הן: הקב"ה, התורה וישראל, וכולם - סתום וגלוי).

ה"גליא" של קודשא בריך הוא, הוא - האלקות הקשורה לעולמות, הדרגה שממנה הנהגת הטבע, וה"סתים" - אלקות שלמעלה מהעולמות, דרגה

קדושים

שממנה מהטבע.

וכלפי זה נאמר': עושה נפלאות לבדו. אין יודע מן הנפלאות מלבדו.

לעתיד יבואו גם הנפלאות בגילוי, ככתוב: "אראנו נפלאות", ופירוש הדבר: אני אראה אותן - ג'לוי העצמות, ידוע גם הענין של פעמיים "זה" הנאמר לגבי העתיד לבוא: בקריעת ים סוף אין אלא פעם אחת "זה", זה אדלי ואנוהו, גילוי הנסים של שידוד הטבע, ואילו לעתיד יתגלו גם הנסים הנסתרים, פעמיים "זה".

כך גם בעניננו: גילוי האלקות של עתה הוא רק בתורה ומצוות, ולא בעולם עצמו, לפיכך בא הגילוי רק