261
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עבודה מיוחדת זו של "קדש עצמך במותר לך" - הוא:
החידוש שבהתגלות שלעתיד הוא שאז יהיה גילוי עצמותו יתברך, למעלה מן האלקות השייכת לעולמות. ידוע הרי שלעתיד תבוצע תכלית שלמות כוונת הבריאה - שתהיה לו, יתברך, דירה בתחתונים - לו, לעצמותו.
כדי להכין דירה לעצמותו יתברך צריך הדבר להיות בצורה עצמותית, וזאת הן ביחס לאדם והן ביחס לסוג העבודה: העבודה חייבת להיות באופן שיהיה הדבר קשור גם לעצמות העבודה וגם לעצמות האדם. ודבר זה מושג רק ע"י "קדש עצמך במותר לך", כפי שיוסבר.
יי היתרון של "קדש עצמך במותר לך" לגבי קיום התורה והמצוות - ביחס לאדם, הוא:
קדושים
- מסלק עצמו מכל וכל ואין לו דבר משלו. - דבר כזה קשור, איפוא, לעצם הנשמה שלו.
וגם זה בגדר המובן של "והייתם לי קדושים" - דוגמת הנאמר במכילתא לפסוק "והייתם לי סגולה": "שתהיו קנויים לי, עוסקים בתורה, ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים". על ידי כך שאין לאדם כל מגע עם ענינים פרטיים שלו, כי גם הדברים המותרים אינם שלו, כי אם קדושה - הריהו בכלל "קנויים לי", כל מציאותו נעשית אלקות.
מתוך כך שאדם "עובד" עם ה"עצם" שלו הוא "נוטל" גם את העצמות שלמעלה, וכל מציאות עצמותו נעשית מציאות עצמותו ית' - עתידין צדיקין שאומרין לפניהן קדוש כדרך שאומרין לפני הקב"ה.
יא. היתרון של "קדש עצמך במותר לך" לגבי קיום התורה והמצוות - ביחס לעבודה, הוא:
יתרונו של מתן תורה על פני קיום המצוות ע"י האבות הוא? בכך שעבודת האבות היתה ברוחניות ואילו לאחר מתן תורה העבודה היא בגשמיות, טעם הדבר ידוע: מאחר שעבודת האבות הגיעה רק לשרש הבריאה [עדיין בגדר הגבלה] מובן שהרוחניות היתה "כלי" יותר מאשר הגשמיות. אבל במתן תורה נאמר "אנכי", ראשי תיבות: "אנא נפשי כתבית יהבית", מסירת עצמותו
הערות
- 1. דוגמת דירה של מלך בשר ודם: בדירה מתגורר כל עצם האדם כולו, ולא רק כוחות מסוימים שלו. כך גם הדירה לו יתברך בתחתונים: דירה לעצמותו.
- 2. בקיום תורה ומצוות יתכן שאדם לומד תורה ומקיים מצוות, אבל עדיין הוא מציאות לעצמו, אלא שלגבי תורה ומצוות הוא כופה ומבטל את רצונו לרצון העליון, בצורה כזו נוגע הדבר רק ל"התפשטות" (שלוחות, כחות) נפשו. ברם, כשאדם מקדש עצמו ב"מותר לך" - בדברים השייכים לו ופורש מהם, הרי משמעות הדבר שהוא
- 1. ראה לעיל ע' 57.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.