242
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אופן זה של הנהגה עליונה הוא כדי שתהיה אפשרית הבחירה. ומשום כך ניתן מקום לטעות גם בנס גלוי גדול ביותר, וכמאמר רז"ל*: "כתוב! והרוצה לטעות - יטעה".
ה. וזו גם משמעותו של המאמר
"בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים": "מצרים" במובן של מיצרים
וגבולים. הללו מופיעים בשני אופנים: א) "מצרים דקדושה". כלומר, כשישנה הכרה באלקות, אלא שהיא מוגבלת בטעם ודעת והגיון, כדוגמת האמונה בשם "אלקים". סוג זה של "מצרים" מהוה שרש להתהוות הסוג השני: ב) "מצרים דקליפה". שכחת האלקות לגמרי, ח"ו, עד כדי ירידה מטה מטה והשתקעות במ"ט שערי טומאה.
ובזכות האמונה, שהיא אי" התחשבותם של בני ישראל בעניני העולם ותהפוכות הטבע כלל, כך שלא בענינים רוחניים בלבד - כי אם גם בענינים גשמיים, שבהם אין נראה, לכאורה, שוני בין בני ישראל לאומות העולם, להבדיל, "היו ישראל מצוינים שם",
- הביא הדבר להתגלות שם הו" שלמעלה מהטבע, ומשום כך ליציאה ממצרים, ולא רק מ"מצרים דקליפה" כי אם גם "ממצרים דקדושה".
ו דבר זה רמוז גם בפרשת השבוע - בענין הנגעים.
מצורע שיחות -
הרמב"ם כותב? ביחס לנגעים - נגעי בגדים ונגעי בתים - שאינם ממנהגו של עולם כי אם "אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע", והוא מסביר בפירוט את סדר הופעת הנגעים: בתחלה היו "משתנות קירות ביתו" וכאשר לא הועיל הדבר - "משתנין כלי העור שבביתו" וכן הלאה.
- כשם שבענין הנגעים היה נראה בעליל וברור שאין הדברים מצד הטבע כי אם באים מלמעלה, כך האמינו בני ישראל שהכל בא מלמעלה בהשגחה פרטית, וכבנגעים יש בכל פרט כוונה מיוחדת, כגון להזהירם מן החטא וכו', ולאמתו של דבר הוא טוב, טוב נסתר, או עד לטוב גלוי, כפי שהיה בנגעים, כאמור במדרש"' שע"י "ונתץ את הבית" נמצאו "מטמוניות של זהב" שהטמינו הכנענים.
(משיחות ש"פ טהרה, תשי"ז)
זו לפי האמור יובן גם מאמר רז"ל!י, "רוח צפונית אינה מסובבת", וטעם הדבר?', - כדי להוכיח את הפלא שבבריאת שמים וארץ. לכשיבוא אי" מי ויכחיש את פלא הבריאה - ייאמר לו: הראה את כחך ונסה להשלים את הרוח הצפונית. או אז ייאלץ להודות
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"א ע' 242
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.