240

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

00 לקוטי בעובדת היות הבריאה רק פלא הבורא ית'.

מאמר זה טעון הבהרה: הכיצד תתכן המחשבה שאין פלא בבריאת העולם?

אלא שלאור המוסבר לעיל יובן הדבר: כדי לא לפגום בזכות הבחירה של הבריות - ניתנת מלמעלה הרשות ליצר לפתות ולהטעות, והוא, האומן הגדול בעבודתו, מצליח להחדיר באדם את הרעיונות המגוחכים ביותר, עד כדי הסברה המוטעית שאין כל פלא בבריאת שמים וארץ.

ח. מצד שני הרי עם שההעלם גדול ביותר עד כדי נתינת מקום לטעות כזאת - טמון בכל ענין גם גילוי אלקות. הקב"ה יוצר פרט מסוים בלתי מושלם שהנבראים בכוח עצמם אינם יכולים להשלימן. ומכאן עליהם להסיק לגבי הכלל כולו שהוא "בחיק הבורא".

כשם שזה בבריאת העולם, כך הדבר בהנהגת העולם, אם באופן נסי ואם באופן טבעי: אם האדם רוצה להתברך בלבבו ולזקוף את זכות הצלחתו לתהליכי הטבע או לכוחו ועוצם ידו שעשה לו את החיל הזה - וההעלמה וההסתרה שבבריאה נותנות מקום גם לזה - הריהו נתקל בפרט מסוים שהבורא הניחו בלתי מושלם ואין בכוח הנברא להשלימו. ההתבוננות בפרט זה מביאה לידי הכרה שהכלל כולו מקורו בברכת ה'.

ט. משום כך כשאדם רואה בפרט מסוים בעניניו שאינו ניתן להשלמה והצלחה בשום פנים - עליו להתחזק

מצורע

באמונתו ובטחונו בבורא, ואז ישלים הקב"ה גם פרט זה.

וכבחיי הפרט - בחיי הכלל. כאשר נתקלים באחד מעניני הכלל, בפרט מסוים שאין כל אפשרות להשלימו - אין לנקוט בתחבולות שונות, כי אם להגביר את האמונה והבטחון בהקב"ה.

אז ישלים הקב"ה את ה"רוח הצפונית" - "מצפון תפתח הרעה" - והמ"ם תהא "סתומה" מכל הצדדים, רמז לגאולה העתידה+': לא יהא צורך בחסדי אומות העולם - חסד לאומים חטאת, שלגרמייהו עבדין 5 - כי הקב"ה בעצמו יביאנו אל ארץ טובה ורחבה, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה, ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.

(משיחת אחרון ש"פ תשי"ז)

י. בחדש ניסן מצויים כמה סוגי ענינים: ענינים שהם מדאורייתא, מדרבנן ומנהגים. מעיקרי חדש ניסן הוא - חג הפסח, כפי שהגמרא מסבירה את המשנה ש"באחד בניסן - ראש השנה לרגלים" כי הכוונה לרגל שבו - פסח"', ובפסח במיוחד מצויים הסוגים

הערות

  1. 3. ירמי" א, יד. וראה פדר"א שם.
  2. 4. ישעי' ט, ו: לםרבה המשרה גו' ע"פ מאמר רו"ל סנהדרין צד, א.
  3. 5. ראה ב"ב י, ב. תניא פ"א.
  4. 6. ראה רש"י ד"ה רגל (ראש השנה ד, א). שנדחק לפרש לשון המשנה. אבל יובן ע"פ מה שנת' בדיוק הלשון ראש חודש ולא תחלת החודש - שיום זה כולל בתוכו כל ימות החודש וכמו הראש הכולל בתוכו חיות כל האברים (לקו"ת ר"פ תבוא. שפע טל ש"ח פ"ג) - ובכ"ז במשנה הלשון באחד בניסן ולא בר"ח ניסן, כדי לשלול יום א' דר"ח (כשהיו מקדשים על פי הראי'). ופשוט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.