239
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת מצורע ושבת הגדול
א. שבת זו, ככל שבתות השנה, קשורה בפרשה מסוימת בתורה,
- כ"ק מו"ח אדמו"ר היה משתמט מלהזכיר את שם הפרשה הנוכחית. בספרים שונים אין הפרשה נקראת בשמה, כי אם "פרשת טהרה", אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נמנע בכלל מלקרוא אותה באיזה שם שהוא, ולרוב
כתב או אמר את היום בחודש וכדומה -
כן - עתה הוא חדש ניסן, זמן יציאת מצרים.
ככל הענינים - גם עובדה זו שפרשתנו נקראת בחדש ניסן היא בהשגחה פרטית, שכן יש לשני ענינים אלו קשר הדדי.
ב. בקשר ליציאת מצרים אמרו רז"ל: בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים'. דוק: אמונה ולא - הכרה.
מה המיוחד שבאמונה, ומדוע תלויה יציאת מצרים דווקא בזכותה?
אף חסידי אומות העולם מודים במציאות הבורא, אלא שלדידם אין זה ענין של אמונה, כי אם תוצאה של הכרה שכלית. ההתבוננות במציאות העולם תוך הנחה ש"אין דבר עושה את
עצמו":, מביאה למסקנה של מציאות בורא ומנהיג לבריאה.
אך בהיות והאלקות אינה נקלטת לגביהם לכשעצמה, כי אם רק מתוך נקודת המוצא של קיום העולם - מצטמטמת הכרתם והודאתם רק במדה שקיום העולם מחייב אותה, כלומר: באלקות כפי שהיא שייכת לעולם ומצומצמת בלבושי הטבע, ואילו בנעלה מן העולם ומן הטבע - אינם מודים.
לעומת זה, האמונה של בני ישראל - אין מקורה בקיום העולם. בני ישראל קשורים, מעצם טבעם, באלקות, ולכן נקלטת בהם האלקות לכשעצמה. כשם שענינם של אומות העולם הוא ה"עולם", כן ענינם של בני ישראל - אלקות. משום כך אין אמונת בני ישראל מוגבלת בהגבלות הטבע, והיא כוללת, בפשיטות גם אלקות שלמעלה מהטבע.
ובהתאם למוסבר בתורת החסידות: במהות ההבדל בין אמונת אומות העולם לבין אמונת ישראל: אמונת ישראל היא בשם הוי, היה הוה ויהיה כאחד, למעלה מהטבע, ואמונת אומות
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.