229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לשמחה מחושבת - אף שאמנם לפי ההלכה "אין רואים את המלך" במצבים הגורמים רפיון ב"שום תשים עליך מלך - שתהא אימתו עליך" הרי מאחר שהדבר בא במגמה מסוימת - יש מקום לכך בהגיון, ב"טעם ודעת". אך "מפזז ומכרכר" בעיר דוד, דבר שהוא למעלה מהגבלה, למעלה מטעם ודעת, אינו ניתן להשגה.
טו. כך יובן גם אשר השיב דוד: "אשר בחר בי מאביך, - בכך רמז לשוני שבסדרי עבודת ה'. "עבודתו" של שאול היתה על פי טעם ודעת, לפיכך לא רצה להחרים את עמלק לגמרי, שכן על פי השכל היה צורך ב"מיטב הצאן והבקר למען זבוח לה' אלקיך", כפי שאמר לשמואל.
וזה המובן של "אשר בחר בי מאביך": שאול "הלך אחרי הטעם" ולפיכך ניטלה ממנו המלוכה ונמסרה לדוד, "לצוות אותי נגיד" שעבודתו היתה ב"קבלת עול", כאמור: "ודוד עבדי", ואם כן כשיש רצון למלוכה קיימת - דרושה "קבלת עול", "ונקלותי גו' והייתי שפל גו'" - ללא הגבלה שכלית.
שמיני שיחות ג
טז. האמור משמש סיוע לנהוג בין חסידים, וכך היה נהוג בין רבותינו, שגם בשבתות וימים טובים רוקדים, מוחאים כף וכו', למרות שלפי המשנה דרוש לדבר הסבר מיוחד על פי תורת הנגלה?:, ועם זאת נעשה הדבר בפשטות. לפיכך יש לתת גם את הטעם הפנימי, כאמור:
מאחר שאנו מתקרבים יותר ויותר
למשיח, - מיד לאחר החורבן החלה ההליכה לקראת המשיח, כפי שמסופר
במדרש'* שמרגע החורבן, רק כעבור פרק זמן של "געיה של פרה", נולד מושיען של ישראל, ומרגע לרגע מתקרב הזמן של "ועבדי דוד מלך עליהם", על כל ישראל, "נשיא להם לעולם"* -
לכן נהוג - וכפסק הרמב"ם* - הסדר של ודוד עבדי - "מפזז ומכרכר לפי ה'".
(משיחת ש"פ שמיני תשט")
2-ל 5)
הערות
- 1. סנהדרין כב, א.
- 2. ביצה לו, ב. שו"ע או"ח סי' שלט ס"ג. שו"ת מנחת אלעזר ח"א סכ"ט.
- 3. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 62 ואילך.
- 4. יחזקאל לז, כדדכה.
- 5. סוף הלכות לולב: שהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוה ובאהבת האדל כו' וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי כו' והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.