216

שריפת הפרה בשני בניסן, משום ששריפת הפרה לא היתה אפשרית לפני הקמת המשכן<. אלא משום שפרשת פרה היא טהרתן של ישראל נקראת היא תחלה.

תירוץ הירושלמי דורש הבנה: מה הקשר, לכאורה, בין טהרתן של ישראל לבין פרשת החדש, עד שענין פרשת החדש אינו אפשרי אלא לאחר טהרתן של ישראל - והרי אין זו פרשת הפסח, כי אם פרשת החדש, הלכות קידוש החדש וראש חדש, ומה, אם כן, חשיבות להקדמת הטהרה?

טז. הסבר הדבר הוא:

תוכנו של ראש חדש הוא מולד הלבנה. לאחר שהיתה הלבנה בהעלם והסתר - היא נולדת ומתחדשת. דבר זה רומז גם לישראל שנמשלו ללבנה, שלאחר כל ההעלמות וההסתרים של זמן הגלות הם נולדים ומתחדשים, דבר שהיא ענינה של הגאולה.

זמן התחלת הגאולה הוא בראש חדש ניסן, עליו נאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים. רבותינו ז"ל'3 דורשים גזירה שוה בין "הזה" הנאמר בפרשת החדש, לבין "הזה" הנאמר במתן תורה - "ביום הזה באו מדבר סיני". תוכנו של מתן תורה הוא, הרי, גם ענין של גאולה, כמאמר רז"ל':: "אל תקרי חרות (= ח'

קמוצה), אלא חרות (= ח' צרויה), חרות מיצר הרע וממלאך המות ומשעבוד מלכיות. מן העובדה שהגמרא כורכת את פרשת החדש במתן תורה מובן, איפוא, שגם בראש חדש ניסן, החדש הזה, ישנו כבר ענין הגאולה - אתחלתא דגאולה.

לאור האמור יובן טעם הקדמת הטהרה לפרשת החדש: מאחר שפרשת החדש היא מולד הלבנה, אתחלתא דגאולה, דרושה לפניה הקדמת הטהרה, כשם שהיא דרושה לגאולה, ככתוב?: וזרקתי עליכם מים טהורים גו', ואמרו רז"ל'': טהרה מביא לידי... אליהו הנביא כו'.

יז. ברם, בראש חדש ניסן היתה הגאולה רק בראשיתה, בכח, ואילו פועל הגאולה החל בט"ו בניסן, דקיימא סיהרא באשלמותא (= שהירח קיים בשלימותו), ושלימות ותכלית הגאולה - בשעת מתן תורה.

- כשם שלגאולה בפועל דרושה טהרה בפועל, "וזרקתי עליכם מים טהורים", כך דרושה לגאולה בכח, טהרה בכח.

קריאת התורה מהווה, כידוע, נתינת כוח - לכן נקראת תחלה, איפוא, פרשת פרה, דבר המהוה טהרה בכח, ולאחר מכן - פרשת החדש, שתוכנה הגאולה בכח.

וזה סדר טהרה וגאולה: פרשת פרה