213
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פורים ופרשת צו
א. חג הפורים נקבע לזכרון נס הצלת עם ישראל ע"י הקב"ה מכליה ר"ל.
אותה תקופה היתה, בדרך הטבע, המאושרת ביותר לבני ישראל בכל שנות גלותם, היהודים תפסו מקום נכבד בשלטון המדינה. מרדכי, ראש הסנהדרין, היה בין שרי המלכות היושבים בשער המלך, ואסתר היתה אשת המלך, והרי "אשתו כגופו דמיא"!. בכל דברי ימי ישראל בזמן הגלות לא אירע - מלבד בהזדמנות זאת - שבת ישראל תהיה אשתו של מלך המושל על העולם כולו?. נמצא שלפי הטבע היתה תקופה זו הבטוחה ביותר לקיומו של עם ישראל.
אך למעשה אירע היפוכו של דבר: דוקא בתקופה זו בה היו בני ישראל בטוחים במצבם הטוב - באה הגזרה "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים - היל"ת - מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד". גזירה זו היתה הקשה ביותר מכל הגזירות שבאו על בני ישראל אי פעם. מעולם לא נשקפה סכנת כליה לכל בני ישראל.
בשאר הגלויות לא היה העם כולו מרוכז במקום אחד. "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפירן לבין
האומות"י. אם, חס ושלום, גוזרת מדינה מסוימת כליה על בני ישראל הנמצאים בתחום ממשלתה - לא נפגעים היהודים שבשאר המדינות ואף ליהודי מדינה זו ישנה האפשרות לברוח למדינות אחרות.
אפילו בימי פרעה, כשכל בני ישראל היו תחת ממשלתו ולא היתה גם אפשרות לצאת ממצרים (כמאמר רז"ל+ "שאפילו עבד אחד אינו יכול לברוח משם") מ"מ לא היתה הגזירה על העם כולו, כי הלא "פרעה לא גזר אלא על הזכרים"*.
לעומת זה בימי אחשורוש היו כל היהודים שרויים תחת שלטונו, ולא היתה שום אפשרות לברוח, א) הוא היה "מולך בכפה" - על העולם כולו - ולא היה לאן לברוח, ב) הגזירה היתה להשמיד גו' ביום אחד ומשום כך לא היה זמן מספיק לבריחה, והגזירה היתה להשמיד גו' את כל היהודים, היל"ת.
מדוע, נגזרה, לאמתו של דבר, גזירה איומה זו, בשעה שהיהודים היו כה בטוחים על פי הטבע? - מסופר בגמרא" סיבת הגזירה: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע", אחשורוש.
נוכחים אנו, איפוא, לדעת בבירור
הערות
- 1. ברכות כד, א.
- 2. מגילה יא, א.
- 3. פסחים פז, ב.
- 4. מכילתא. הובא בפרש"י עה"ת שמות יח, ט. 65 סוטה יב, א.
- 6. מגילה יב, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.