212
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במה מתבטא המאבק? - "הכנעני" רוצה להחדיר את ההכרה שיש להידמות, בענינים הגשמיים, לשאר העמים. הוא טוען באזני היהודי: רצונך לעסוק במסחר? עליך להתנהג במסחר כרוח הסוחרים, כגויים להבדיל. רצונך להשיג משרה? עליך להתכונן אליה בדרכים המקובלות בין הגויים. לשם כל זה הנך צריך ללמוד את הענינים שהם היפך התורה, אין לך להתחשב. באיסורים ובעוונות של השגת גבול, אבק לשון הרע, רבית וכו', ועליך להתבטל מלמוד התורה כדי להצליח בעניני העולם הזה.
ראשית - כך הוא אומר - עליך לשכוח שיש ענין של השגחה פרטית של ההשגחה העליונה וכי על ה"אדם התחתון" רק להכיל "כלי" כדי לקבל את ברכת ה'':. הגישה שעליך לנקוט היא של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". ורק אז כשיהי' לך "קנאת סופרים" כזאת ותוכיח את כושרך לבצע להטוטים - תוכל להצליח במסחרך ובמשרתך.
אבל התורה מזהירה: יש לדעת מי מסתתר מאחורי טענות אלה. כאן מסתתר אותו עמלק המפריע לקבלת התורה. לבד זאת שלא זו הדרך לעשות את העולם לדירה לבורא יתברך, ולהפוך את "ארץ כנען" ל"ארץ ישראל". מתברר אחר כך שישנה כאן כוונה סמויה "להשמיד להרוג ולאבד
פ' זכור
ואז הרי הוא מקיים את מצות "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", הוא מכשיר את העולם כולו להיות דירה לבורא, יתברך, ומביא את קיום היעוד "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות": בכל מקום יהא ניכר ונראה ש"עיני ה' אלקיך בה", ולא בשעת תפלת נעילה ביום כפור בלבד, או בשבתות וחגים או בזמן התפלה והלמוד, כי אם "מראשית השנה ועד אחרית שנה".
(משיחת פורים, תשט"ז)
2-ל 5)
הערות
- 1. ראה גם לעיל ע' 176.
- 2. שיחות
- 3. את כל היהודים" ר"ל, מגישה כזאת נולדת סכנה גם לגוף.
- 4. כי יהודי יכול להיות שלם בגופו רק כשנשמתו שלמה, תומת ישרים תנחם. אסור לתת ח"ו לצנן את ההתלהבות לתורה.
- 5. זאת היא הדרך היחידה לשמור גם על שלמותו של הגוף, כפשוטם של דברים, ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. התורה נקראת תורת חיים, ולגבי מצוות נאמר "וחי בהם", והדברים אינם אמורים רק לאחר מאה ועשרים שנה - בעולם הבא, כי אם גם, לפי פשוטם של דברים: בעולם הזה. האמצעי היחיד של היהודי לחיות ולהתקיים בגשמיות בגופו בעולם הזה הגשמי הוא לימוד התורה, תורת חיים, חיי עולם בעוה"ז הגשמי, וקיום המצוות, וחי בהם, המביאים לו חיים בכל רמ"ח אבריו (כנגד רמ"ח מצוות עשה) ושס"ה גידיו (כנגד שס"ה מצוות לא תעשה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.