211

להתעסקות בכל ל"ט המלאכות. עליך, איפוא, ללמוד את סדרי "ארץ כנען", את ההתנהגות ה"הכרחית" לשם ביצוע מושלם של מלאכות החול. אם לא תתנהג לפי סדרים אלה לא תוכל ליהנות מכל עניני העולם הזה שהנך זקוק להם גם לצורך התורה וקיום היהדות. "קשה" להשיג את הדרוש למחיה, לשמירת שבת ויום טוב, לחינוך הילדים לפי התורה - מבלי לנקוט באמצעים החילוניים המובהקים.

המדרש* - על הפסוק "וישב ממנו שבי" - אומר שהכנעני מלך ערד לקח בשבי מבני ישראל רק שפחה כנענית אחת. ה"כנעני" אינו גוזל מבני ישראל דבר ששיך להם בטבעו, הוא לוקח מהם רק דבר כזה שבני ישראל עצמם רכשוהו ע"י שבי. הוא אינו פוגע בלמוד התורה וקיום המצוות - השייכים לעם ישראל בטבעם - הוא דורש רק את הזכות להביע דעה לגבי ענינים של חולין וגשם. הוא דורש מבני ישראל שבשעה שהם באים במגע עם עניני העולם הזה - יתנהגו בדרכים המקובלות בין הכנענים.

אלא שהתורה מגלה לנו שמאחורי טענות אלה מסתתר עמלק! הכנעני לכשעצמו - הגוי - אינו מסוגל להיטפל לעם ישראל ואין לו כל אחיזה בו. אך כשעמלק מלובש ככנעני בא להלחם, והוא מגזע אברהם ויצחק, באות הטענות הללו, על התוצאה החמורה שלהן: "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך גו"'".

פ' זכור שיחות -

כשבא מישהו "כנעני, מלך ערד" ודורש ללמוד מן הגויים את ההתנהגות הקשורה באורח החיים הגשמי, כדי להצליח בהתישבות בארץ כנען - יש לדעת שלא רק שאין זו הדרך להפוך את "ארץ כנען" לארץ ישראל, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה, כי אם, יתר על כן: מאחורי דרישה זו מסתתר האויב הנלחם בבני ישראל ובארץ ישראל, אותו עמלק שרצה למנוע את קבלת התורה ולצנן את ההתלהבות שבענייני קדושה.

התורה גילתה משהו נוסף: לא זו בלבד שבהתנהגות כזו של "כנעני, מלך ערד" מסתתר עמלק זה שהפריע לרוחניות של בני ישראל ושם מכשולים למתן תורה אלא, בהתנהגות זו מסתתר אותו עמלק שרצה אחר כך לפגוע בגופס של היהודים. הרי ב"ימי הפורים" התגלתה הכוונה האמתית ופנימיותה של עמלק: להשמיד להרוג ולאבד ח"ו את כל היהודים.

הדרך היחידה המאפשרת את הכניסה לארץ ישראל היא: "ויחרם אתהם", ולא שיטתו של הכנעני, מלך ערד".

ט. כפי שהוסבר לעיל חוזרת מלחמה זו גם בדורנו, בסיומה של התקופה השניה, כשאנו עומדים להכנס לארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. גם עתה עלינו מתחלה לנצח במאבק עם הכנעני מלך ערד.