210
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מגע עם ענינים של גשמיות העולם הזה. כל צרכיהם במזון, לבוש ודירה סופקו להם ע"י המן, בארה של מרים וענני הכבוד. ב) התקופה השניה, שהיא הארוכה יותר, נמשכת מאז כניסת בני ישראל לארץ ועד היום, היא התקופה שבה יש לבני ישראל התפקיד להתעסק בעניני העולם הזה ולקדשם ולהפכם לענינים רוחניים. תקופה זו כוללת הן את היות בני ישראל בארצם כשתפקידם הוא להפוך את ארץ שבע האומות לארץ ישראל, ארץ קדושה, והן את השנים בהן שרויים בני ישראל בגלות ובארצות הגויים, כשתפקידם הוא לאפשר את קיום היעוד "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", להכשיר אותן להיות דירה לקב"ה.
מתוך ארבע הפעמים של מלחמות עמלק הרי שתי הראשונות הן - בראשית התקופה הראשונה שבדברי ימי ישראל, ובסיומה של תקופה זאת.
פ' זכור שיחות 3
ז. לגבי מלחמת עמלק בראשית התקופה הראשונה, נאמר: "אשר קרך". ה"מדרש"* מפרש את הביטוי במובן של "קרירות", מלחמתו של עמלק התבטאה רק בהחדרת קור רוחני ואדישות.
בא עמלק ומבקש לצנן את ההתלהבות. הוא טוען: "אין לי, חלילה, כוונה להפריע למתן תורה, הרי גם אני מגזע אברהם ויצחק, אלא שלדעתי מיותרת ההתלהבות הפזיזה והיציאה מן הכלים. איך אתה רוצה לקבל עליך עול של חוקים שאינך מכיר אותם? הרי משכיל אתה, פקח אתה, שהרי הנך עומד לקבל תורה שהיא "חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים", ואין נאה לפקח התנהגות משולהבת ופזיזה של יציאה מן הכלים ואי התחשבות בגדרים והגבלות, התחייבות של "נעשה" מבלי לדעת במה המדובר, ואף בלי להבין אחר כך את טעם המצוות.
הערות
- 1. ושתי האחרונות בראשיתה של התקופה השניה, ובסיום התקופה השניה.
- 2. אנו רואים שבה בשעה שבמלחמה שבראשית התקופה הראשונה (מיד אחר יציאת מצרים) הופיע עמלק בצורה גלויה, הרי בסיומה של תקופה זו - הוא הופיע בצורה מוסוית, בדמות של כנעני.
- 3. מכאן אנו למדים שכך הוא הדבר בשתי המלחמות שבתקופה השניה שבדברי ימי ישראל: אם במלחמה שבראשית תקופה זו (לאחר כיבוש
- 4. הארץ מידי שבע האומות) הופיע עמלק בצורה גלויה - הרי שבמלחמה שבסיום תקופה זו בדור המלך המשיח, בדורנו - הופעתו היא בצורה מוסוית ובלבוש אחר.
- 5. בני ישראל היו אז בדרכם לקבלת התורה, רצונם היה להקדים את הכרזת "נעשה" לפני "נשמע". הם מוכנים לקיים את אשר יידרשו, בין אם יבינו את הצורך בכך ובין אם לא יבינו.
- 6. תנחומא פ' תצא. ראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 90.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.