208
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי פרטי הדרגות של הנפש הבהמית, כפי שהדבר מוסבר בתורת החסידות*.
התכלית אינה ה"עבודה" של הנפש האלקית לכשעצמה, כי אם "בירור" הנפש הבהמית דוקא.
ואף פרט זה רמוז בפסוק: אחר המלה "מכם" נאמר "קרבן. להוי"", ואילו לאחר "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן" - נאמר "לרצונו לפני הו'"%, לפני ונעלית ל"הוי'", משום שבירור הנפש הבהמית מגיע לדרגה נעלית יותר, כאמור': "ורב תבואות - בכח שור".
לכן הקרבן ש"מכם" מגיע רק לשם הו". אמנם גם הקרבן ש"מכם" אינו לשם "אלקים" שהוא בגימטריא: "הטבע" (=האלקות המסתתרת בטבע), כי אם לשם הו" דוקא, כמוסבר ב"זהר"* ביחס לפסוק "זובח לאלקים יחרם", אלא שעם זאת אין זו כעליה הבאה כתוצאה מבירור הגוף והנפש הבהמית, המגיעה לדרגה נעלית יותר, לפני הו", למעלה מן ההשתלשלות לגמרי, כפי שנאמר?: "כד אתכפיא סטרא אחרא - אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (-כאשר נכפפת ה"סטרא אחרא" - שורה כבוד
ויקרא
הקדוש ברוך הוא בכל העולמות) - ה"אור שבכל העולמות בשוה"
ג. בסדר הקרבת בהמה בגשמיות - היה הצעד הראשון לוודא שהבהמה תהיה תמימה. דרושה היתה בדיקה מוקדמת אם אין בה מום ורק אז "ירצה לקרבן".
הוא הדבר בקרבנות ברוחניות: בעבודת הקרבת ה"בהמה" הרוחנית - צריכה להיות עובר להקרבת הנפש הבהמית להוי' - השתדלות שהבהמה - הנפש הבהמית - תהיה שלמה ולא יהיה בה מום''.
לפיכך תחלת העבודה - בדיקה: על האדם לבדוק בכל פינות נפשו, ב"מוחין" (שכל), ב"מדות" (רגש), ובפרט ב"לבושים", מחשבה דבור ומעשה, כדי למצוא את הפרטים שאינם ראויים ולתקנם.
ולמען תהא הבדיקה "אדעתא דנפשיה", לא בדרך "מצות אנשים מלומדה", עליו לדעת כי הדבר נוגע לחיי נפשו ממש. אז תהא הבדיקה כראוי, וגם התיקונים הדרושים יבוצעו בפועל, שהרי יודע הוא כי הדבר נוגע לחיי נפשו.
ד. כאשר יעסוק האדם בעבודת הבדיקה ויתבונן "אדעתא דנפשיה"
הערות
- 65. קונטרס התפלה פרק ח.
- 6. לקו"ת ד"ה לבאר כו' אדם כי יקריב.
- 7. משלי יד, ד.
- 8. ח"ג ה, א. - ועל פי זה יומתק דיוק לשון רז"ל (מנחות קי, א): לבעל הדין לחלוק. - ומש"כ (מנחות שם) גם שם אדל, יעויין זח"ג לא, א. קלב, א.
- 9. ראה תניא פכ"ז. לקו"ת ריש פ' פקודי, שם פ' חוקת ד"ה על כן יאמרו פ"ב.
- 0. ראה ד"ה באתי לגני תש"י פ"א. באתי לגני תשי"א (סה"מ באתי לגני ח"א ע' לד. סה"מ מלוקט ח"א ע' ח).
- 1. ביאור הענין מובן ע"פ מה שנתבאר בתו"א מקץ (לו, ג) הוספות לתו"א (יא, ד). ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. לקו"ש ח"א ע' 208
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.