208
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת ויקרא פ' זכור
א. בתחלת פ' ויקרא (פרשת הקרבנות) נאמר: "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'". לכאורה לא מובן: אם פירוש הדברים הוא רק כפשוטם, ו"מכם" מוסב למלה "אדם", כלומר: אדם מכם יקריב קרבן - היה צריך להיות כתוב: "אדם מכם כי יקריב", מדוע, איפוא, נאמר: "אדם כי יקריב מכם"?
ידוע הנאמר ביחס לזה בתורת החסידות: הכוונה כאן היא גם להסביר את תוכנם הרוחני של הקרבנות - לגבי עבודתו הנפשית של האדם.
- ידועה הדגשתם של רז"ל' בפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם": "בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם - בתוך כל אחד ואחד מישראל", ומכאן מובן כי כל ה"עבודות" שהיו קיימות במשכן ובמקדש הגשמי - קיימות גם בבחינה רוחנית, במקדש הרוחני הנמצא בכל אחד מישראל.
כך הדבר ביחס לכל ה"עבודות", וכל שכן - לגבי עבודת הקרבנות, שגם במקדש הגשמי גופו, מקום בו היתה זו עבודה גשמית של הקרבת בהמה גשמית, היתה היא בפנימיותה עבודה רוחנית.
משום כך היתה דרושה, בשעת הקרבת הקרבן, השתתפות הכהנים
בעבודתם, והלויים בשירם ובזמרם, דברים שהם רוחניים. נאמר ב"זהר"?: "דכהני בהשאי וברעותא דלבא" (=הכהנים בחשאי וברצון הלב) - בחינת "המשכה" (ממעלה. למטה), "ולויים בשירה וזמרה" בחינת העלאה ממטה למעלה.
היתה, איפוא, עבודת הקרבנות גם במקדש - עבודה רוחנית, וכל שכן - עבודת הקרבנות כפי שהיא "בכל אחד מישראל".
הסברת הפסוק, לפי ביאורו של אדמו"ר הזקן, היא כך': "אדם כי יקריב" - כשאדם רוצה להתקרב לאלקות (שהרי ענינו של קרבן הוא: קירוב הכחות והחושים)* - "מכם קרבן להוי'" - עליו להקריב ממנו עצמו.
ב. דבר זה עצמו כולל שני פרטים: א) "מכם", קרבן מן הנפש האלקית שבאדם. ב) "מן הבהמה" - הבהמה הנמצאת בלב האדם, מן הנפש הבהמית. בקשר לכך נאמר בהמשך הפסוק: "מן הבקר ומן הצאן" - אלו
הערות
- 1. ראה לעיל ע' 153.
- 0. חלק ג, לט, א. ראה גם ביאורי הזהר ריש פרשת ויצא, לקו"ת ואתחנן ד"ה וידעת (השני) פ"ב. שם סוכות ד"ה ושאבתם (השני) פ"א.
- 3. ד"ה ושאבתם מים חג הסוכות תש"א (סה"מ קונט' ח"ב תנ, אדב) קונט' לימוד החסידות פרק יב. ראה גם לקו"ת ד"ה אדם כי יקריב.
- 4. ספר הבהיר סימן מו (קט). ראה גם זח"ג ה, א. של"ה מסכת תענית (ריא, ב) ראה גם פרי עץ חיים שער התפלה פרק ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.