200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדוע, אם כן, קשור כאן הדבר בהזכרת אהליאב דוקא?
ט. לפסוק "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" אומר הזוהר<: סולם - דא צלותא (תפלה). במדרש3 נאמר: סולם - זה סיני (תורה). בתורת החסידות מוסבר ההבדל בין תורה לבין תפלה. התורה היא "המשכה" מלמעלה למטה, והתפלה היא "העלאה" מלמטה למעלה.
וזה המובן של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (לגבי התפלה): הסולם מוצב "ארצה" ולא "בארץ" (ב' שבאית), כלומר: נוטה לארץ', לארציות, בדרגה נחותה של ארץ5, וה"עבודה" היא: לקחת את הדברים התחתונים, ובכללם אלו שמתחת לארץ, ולהעלותם לא רק "בשמים (מקיפים), כי אם בדרגה נעלית מזה בהרבה - "שמימה" (מקיפים למקיפים), ועוד נעלה מזה - "השמימה", אל עצמותו, לשם יש להעלות את הדברים הגשמיים.
וכאמור לעיל זו עבודה מלמטה למעלה, "עבודת עבד". למרות שיש תענוג מן הדבר עצמו - הרי ענינה "עבודת עבד".
פקודי שיחות 7
אם כי ניתן לשם כך כח מלמעלה, "וישכם לבן בבקר": בכל צפרא מאיר הלובן העליון*, אין זו אלא נתינת כח, ואילו העבודה עצמה היא מלמטה למעלה.
כך יובן הקשר בין התפלה לבין המשכן השני דוקא, שכן לשני דברים אלה תוכן אחיד: לקיחת דברים גשמיים ועשייתם למשכן ודירה להקב"ה.
יי משום העובדה שהתפלה היא העלאה מלמטה למעלה ויש להעלות אף את הדברים הנחותים ביותר, בהתאם לביטוי הידוע שיש להעלות אפילו את הסנדלים... <, הרי כשם שבו עצמו צריך האדם לרכז את כל כחות נפשו, אף הנחותים שבהם, ולהעלותם,
כך בבני ישראל בכלל - שהרי לפני התפלה על האדם לקבל על עצמו מצות "ואהבת לרעך כמוך", כאמור ב"פרי עץ חיים"< ואדמו"ר הזקן מביא זאת בסידורו - יש להכלל בכל ישראל יחד, ואפילו את אלו שהם בבחינת "אהליאב" - לפי האמור במדרש: "הירוד שבשבטים" - יש להעלות.
שזה ענין "ואהבת לרעך כמוך", לפי מאמר הבעש"ט שמצות אהבת
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.