195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת פקודי
א. בתורה בכלל, ובמיוחד בתורה שבכתב, כל מלה וכל אות מדויקות ומחושבות. הלכות רבות נלמדות ממלים ספורות או אף מאותיות ספורות של התורה.
בכל זאת חוזר ונשנה בפרשיות ויקהל ופקודי התיאור המפורט של כלי המשכן ובגדי כהונה, שכבר תוארו בפרטי פרטים בפרשיות תרומה ותצוה.
לכאורה, יכול היה להיכתב בתורה בקצרה שבני ישראל עשו את כלי המשכן ובגדי הכהונה כאשר צוה ה' את משה, וכך לחסוך עשרות פסוקים?
ב. הטעם לכך שהלכות רבות אינן מופיעות במפורש בתורה, ויש ללמדן מאותיות ספורות, הוא כי מאחר שאפשר לדעת את ההלכות ממלה או אות מיותרת בתורה, הרי אילו היו נכתבות במפורש היו יתור דברים.
זה גם טעם לכך שהלכות רבות מופיעות במשנה ברמז בלבד, ובגמרא הן מופיעות בהרחבה!, שכן דרכה של המשנה בלשון קצרה ביחס לגמרא. ואם כן - כאשר על פי סגנון ודיוק לשון המשנה אפשר ללמוד הלכות ע"י רמז - היתה הופעתן במפורש מהוה
יתור דברים. כך גם בקשר לגמרא ביחס לראשונים, ולראשונים ביחס לאחרונים.
לפי זה מתחזקת הקושיא האמורה: לכאורה מהווה כל תיאור מעשה המשכן בפרשיות ויקהל-פקודי יתור דברים?
ג. התשובה לדבר היא כדוגמת התירוץ הניתן לקושיא דומה:
מדוע חוזרים ונמנים קרבנות שניםעשר הנשיאים, בפרשת נשא, שתים עשרה פעמים במלוא הפרטים, והרי, לכאורה, היה יכול להיכתב לגבי כל נשיא - שהביא קרבן דומה לנשיא שהביא לפניו?
התשובה היא שכל נשיא פעל עם הקרבן שלו ענינים אחרים, "המשכות" שונות, כפי שהדברים רמוזים במדרש פרשת נשא:. לפיכך לא ניתן להיכתב בתורה שהנשיא הביא כפי שהביא הנשיא הקודם, שכן "המשיך" כל אחד מהם "המשכה" אחרת.
ד. ובדרך זו אפשר לתרץ את הקושיא בקשר לפרשיות ויקהלפקודי:
המשכן שהקב"ה אמר למשה, כפי שמתואר בפרשיות תרומה ותצוה,
הערות
- 1. ראה תענית כא, א. הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות רד"ה אח"כ ראה.
- 2. מדרש רבה פי"גדי"ד ואילך. ראה תו"א ח, ב. לקו"ת ברכה צח, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.