194
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת ויקהל
א. התחלת פרשתנו היא: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם: אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם - ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קדש, שבת שבתון וגו'.
יש כאן דיוקים רבים וקושיות שכמה מהם שואלים גם מפרשי התורה:
א) מה פירוש המושג "ויקהל משה", והרי הביטוי הרגיל בתורה הוא: "ויאמר משה", כפי הכתוב במקומות רבים, וגם בפרשתנו - באחד הפסוקים הבאים, לגבי הציווי של תרומת המשכן?
ב) הוא אומר: "אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשות אותם" ואינו מסביר מה הם הדברים. רוב מפרשי התורה מסבירים שהדבר נסב על ציווי תרומת המשכן, ברם, פירוש זה מוקשה שכן לאחר מכן, בתרומת המשכן, נאמר שוב: "ויאמר גו'". הכרח, איפוא, לומר שהדבר נסב על ענין המפורט לפני אותו "ויאמר", על הנאמר מיד: "ששת ימים גו'". בלתי מובן, אם כן: והרי על שמירת שבת כבר נצטוו בעשרת הדברות?
ג) מדוע נאמר "שבת שבתון" - פעמיים ענין השבת?
ד) רש"י אומר (וכך נאמר גם
בגמרא מדרש' וזהר) ש"ויקהל משה" אירע למחרת יום הכפורים, בשעה שירד משה מהר סיני.
מכך מובן ש"ויקהל משה" גו' קשור עם יום הכפורים, שתוכנו כפרה, כשהקב"ה אמר למשה: "סלחתי כדבריך" ביחס לחטא העגל. יש, איפוא, להבין מה הקשר ביניהם?
ב. הדברים יובנו לאחר הזכרת דברי רז"ל? בקשר לדיוק הלשון: תעשה - ת' צרויה, ע' קמוצה, ולא: תעשה - ת' וע' פתוחות. ההבדל הוא: פירוש "תעשה" - בת' וע' פתוחות - הוא עשיה במלוא תשומת הלב, ואילו פירוש "תעשה" - בת' צרויה - הוא עשיה של דרך אגב, שהדבר נעשה מאליו. במכילתא (במקומו) נאמר על כך: "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים".
זו הברכה מן השמים, ברם, לכל דבר יש גם בחינות כפי שהוא ב"עבודת" האדם, וענין של "תעשה בת' צרויה" כפי שהוא ב"עבודה" - הוא: המלאכה ו"עובדין דחול" שעל האדם לעשות בששת ימי החול - צריכה להיות בלי התעסקות מיוחדת
הערות
- 1. פד
- 1. מכילתא יתרו פרשה ב. זח"ב קצה, א.
- 2. ראה במפרשי התורה על הכתוב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.