185

להמיר ח"ו את הקב"ה בגשמיות, להחליף מקור מים חיים כדי לחצוב בארות נשברים'*.

העובד עבודה זרה - מאחר שהרוחניות נוגעת לו, הרי כשהוא עומד על טעותו חוזר הוא בתשובה. לעומתו הפוסח כו', כיון שהענין של רוחניות אינו נוגע לו - ולדידו יש חשיבות רק לגשמיות הרי אפילו כשיגיע להכרת האמת שהגשמיות תלויה אך ורק בהקב"ה, לא ישוב אל הקב"ה באמת, כי אם רק משום גשמיות.

טו. כל האמור הוא ביחד לאדם עצמו, אך יש פרט נוסף שבו גרוע הפוסח על שתי הסעיפים מן העובד עבודה זרה, והוא: בהשפעה על הזולת.

מן העובד עבודה זרה לא ילמד אף יהודי. כיון שידוע עליו שהוא כופר אין לכל יהודי כל שיג ושיח אתו. לעומתו הפוסח על שתי הסעיפים, כיון שהוא מאמין הוא בכלל המחטיא את הרבים, "והמחטיא את הרבים קשה מכולם".

טז. הגמרא?? אומרת שכוחו של היצר הרע של עבודה זרה בוטל. ברם, הענין של פסיחה על שתי הסעיפים חזק גם עתה מן היצר הרע של עבודה זרה, אם ב"דקות דדקות", אם ב"דקות", או במדה יתרה מכך.

יש כאלה שמשום פניות גשמיות של פרנסה, כבוד המדומה, ו"מה יאמרו הבריות" מוותרים הם, לפי שעה, על כמה וכמה ענינים של תורה ומצוות. למספר ימים או למספר שבועות מעמידים את השולחן-ערוך, יחד עם הקב"ה, כביכול, על המדף, כדי שלא יאמרו על אדם זה שהוא בטלן, שאינו מבין את הזמנים החדשים, ובעיקר שבאמריקה יש לוותר על הדברים הישנים, ויש להתנהג במקצת לפי רוח הזמן כו'.

ומשום כך, כדי שלא יאמרו עליו שהוא בטלן, כדי שיהיה לו כבוד מדומה או כסף נוסף (שלאמתו של דבר מתבזבז הסכום לרופאים וכו', שכן מאחר שהכסף בא שלא בהתאם לרצונו של הקב"ה - יוצא הוא לענינים בלתי רצויים, שהרי חסר "יברכך גו' וישמרך מן המזיקים") מוכן הוא, לפחות לפי שעה, למכור, כביכול, את הקב"ה ואת נשמתו הוא.

יש, איפוא, לדעת שבפרטים רבים גרוע הדבר מעבודה-זרה, מן הטעמים הנזכרים:

א) קשה לו לחזור בתשובה אמתית, לפי שאינו חש כל כך בגודל החטא הוא עלול להשלות עצמו שחטאו אינו גדול כל כך, שכן הוא יהודי שומר מצוה בדרך כלל, ומה הפגם בויתור זמני על ענין מסוים בגלל פרנסה וכד'.