180
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
180 לקוטי
הרצוא נובע מהרגשת הנברא. כשהוא מרגיש את הפלאת האלקות, כפי שזו נעלית ונפלאת מכחותיו שלו - מעורר בו הדבר כלות הנפש. משום כך ישנם בדבר הבדלי דרגות, שכן הרצון וכלות-הנפש תלויים בגודל ההבנה והתחושה ברוממות והפלאת האלקות לגבי רצונו, שכלו ומדותיו.
ואילו עבודת "שוב" אינה נובעת מהערכת האדם את ריחוק-ערך והפלאת האלקות לגבי ההגבלות שלו - כי אם משום קבלת-עול מלכות שמים, כיון שרצונו לבצע רצון הקב"ה, ולפיכך שוה הדבר לכל.
טעם נוסף לכך ש"מטבע" מציין "שוב" - כי "מטבע" הוא מלשון: טבע.
שני הפירושים ל"מטבע" קשורים זה בזה, שכן העובדה שהמטבע "חריף לצאת" ויש לו ערך קבוע - אינה תלויה בהרגשתו של כל אדם המשתמש בו, כי אם דבר "טבעי", תוצאה של תכונות חומר המטבע וכיו"ב. הרי משום כך שוה ערכו בעיני אנשים רבים, השונים זה מזה בכל עניניהם. זו גם מהותו של "שוב", של קבלת-עול: מדה שוה לכל אחד, ומקורו בהכרה שהקב"ה מתאוה, כביכול, לדירה בתחתונים, בעולם, בגשמיות ובלבושי הטבע.
ה. המטרה, התכלית, היא - "מטבע של אש", חיבור ה"מטבע" וה"אש" יחדיו.
טבעם של בני אדם הוא שכאשר עושים פעולה הנובעת מהכרה והרגשה
- עושים אותה בחיוניות ובהתלהבות (זה טעם נוסף לכך ש"רצוא" נקרא
בשם "אש" משום החיוניות וההתלהבות), ואילו כשעושים פעולה בקבלת-עול, אין בה התלהבות וחיוניות?.
ברם, יש צורך ב"מטבע של אש", בשני הדברים כאחד: דרושה "מטבע", קבלת-עול, ויחד אתה התלהבות. התלהבות האדם אינה צריכה להיות בדברים שהוא רוצה בהם, כי אם בדברים של קבלת-עול מלכות שמים.
ו כיצד בא דבר זה של איחוד שני הניגודים כאחד? - בכוח הנברא אי"אפשר להיות דבר כזה, אך הדבר בא מהתגלות האלקות בנבראים, והרי הוא, ית', "נושא הפכים".
זה, איפוא, פירוש המושג "מטבע של אש מתחת כסא הכבוד": מנין נוצר "מטבע של אש"? - מתחת כסא הכבוד, שהוא ראשית התגלות אלקות בנבראים, כאמור לעיל.
בבחינה פרטית, בנשמות ישראל, "כסא הכבוד" הוא עצם הנשמה, שהיא חצובה מתחת כסא הכבוד, ובה ה"ניצוץ קטן שבבורא"*, שמכאן באה העבודה של "מטבע של אש".
ז. לפי האמור יובן איך היה ענין של "הראה לו הקב"ה מטבע של אש
הערות
- 7. ראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 127 ואילך. 8 עץ חיים שער דרושי אבי"ע פ"א, הובא בלקו"ת פ' ראה ד"ה ושמתי כדכד (השני) פ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.