177

1% לקוטי

א) מלמעלה מושפעים, לרוב, לאדם כל הדברים שהוא צריך להם, אלא שכאשר האדם רודף אחרי המותרות עלול להיות שלא זו בלבד שלא יקבל מן המותרות, אלא שאף יפסיד, ח"ו את ההשפעה מלמעלה לגבי הדברים ההכרחיים לו.

כפי שידוע המשל של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נ"ע, שבגדיו של אדם חייבים להיות מותאמים למדתו, וכשהבגד גדול ממדתו הרי לא זו בלבד שאין הדבר מועיל להליכה, אלא, אדרבה, הבגדים מסתבכים לו בין רגליו ומפריעים להליכה.

כך גם ברוחניות: "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה"*'. כשאדם מחפש תחבולות בענינים הגשמיים, ולהוט אחר מותרות, לא זו בלבד שאין הדבר עוזר לו, כי אם, אף מזיק לו.

יח. מנין נובע הדבר? - מ"ודעתם קצרה". האדם לא מעריך את מהותו, את מעמדו ומצבו הרוחני, ולפיכך סבור הוא שהכל מגיע לו, הוא צריך את הכל, ולכן הוא רץ אחר המותרות.

פורים קטן

יט ב) מי שיש לו דעה רחבה, אין הגשמיות תופסת מקום לדידו, לפי שהגשמיות היא במיצר והגבלה, ואין לה, לכן, תפיסת מקום ב"דעה רחבה". הדבר אחריו הוא להוט הוא - תורה ומצוות. תורה ומצוות אינן מוגבלות בהגבלות העולם הזה, ואף לא בהגבלות העולמות העליונים. הן איד ההגבלה והמרחב לאמיתתם, וב"דעת רחבה" הרי הן הדבר היחיד שיש לו תפיסת מקום.

בעל דעה רחבה אינו חושב בגשמיות, שכן אלו דברים שאינם תופסים מקום לדידו של מי שניחן בדעה רחבה, הוא חושב רק ברוחניות, והגשמיות נוגעת לו רק במדה שיש לדבר קשר לתורה ומצוות וכו'.

- מעשה בחסיד שהיה מסוגל להיות רב אך לא רצה בכך ונעשה סוחר. בהיותו סוחר שקע יותר מדי במסחר. כתב לו הרבי במכתב: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם - כי על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם", רעבונו של הגוף ללחם הגשמי נובע מכך