175

מדברים גשמיים נעשה משכן ומקדש להקב"ה.

ונשאלת השאלה: איך אפשר לעשות מן הגשמיות - מקדש? מקדש ניתן להיעשות, לכאורה, בלימוד תורה, בתפלה וכד', אך כיצד ניתן לעשות מקדש מגשמיות?

יתר על כן בלתי מובן הדבר, לאור הידוע שהשראת האלקות שהיתה בבית המקדש היתה בדרגה נעלית יותר מן האור המאיר בעולמות, ואפילו בעולמות העליונים ישנה הארה בלבד של אלקות ואילו בבית המקדש היתה "המשכת עצמותו", של הקב"ה בכבודו ובעצמו.

ט. בהשראת העצמות שהיתה כאמור בבית המקדש - הרי עיקר הגילוי היה בקדש הקדשים, ודבר זה התבטא גם בגלוי לעיני בשר בכך ש"מקום הארון אינו מן המדה" בקדש הקדשים, דבר שהוא רק מצד עצמותו ית'.

כפי שידוע, יש אלקות כפי שהיא לבושה בטבע, בדברים גשמיים, יש אלקות המהוה את העולמות, ויש אלקות בבחינה נעלית מן ההתהוות. אך ישנה בחינה נעלית מזו - ענין "נמנע הנמנעות" (כמה מחוקרי ישראל אמרו בענין זה: "יש לנמנעות טבע קיים בחק הבורא", והאמת היא, כפי שמוסבר במיוחד בתורת הקבלה והחסידות, שהקב"ה נמנע הנמנעות5),

ובקדש הקדשים היה גם גילוי זה: המקום עצמו שלמעלה מהמקום, נמנע הנמנעות.

זה גם הטעם לכך שכל התפלות עוברות את קדש הקדשים, "וזה שער השמים". לפיכך נאמר הרי: "והתפללו אליך דרך ארצם", כל בני ישראל בכל הארצות מתפללים לכיוון ארץ ישראל, בארץ ישראל - לכיוון בית המקדש, ובבית המקדש לכיוון קדש הקדשים.

הטעם לכך הוא משום שהתפלות הן על צרכי בני אדם, שברובם הם דברים גשמיים, שאין להם למעלה כל תפיסת מקום, אבל בקדש הקדשים, שבו התגלות העצמות, מאפשר נמנע הנמנעות את התחברות מטה"מטה עם מעלה-מעלה.

יי אם כן קשה: איך יתכן לעשות דברים גשמים לקדושה כזו, נעלית יותר מן הקדושה בעולמות העליונים?

- ז, הרי, תמיהתו של שלמה המלך: "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, ואף כי הבית הזה"?. "שמים" ו"שמי השמים" הן דרגות נעלות מאד (פרטיהן מוסברים בתורת החסידות) ובכל זאת אינן "כלים" לעצמות - ואיך, איפוא, מסוגל בית, בנוי מחמרים גשמיים, להוות "כלי" לעצמות אין-סוף ברוך-הוא?*.

יא. כלפי זאת מקדים הכתוב: א) דבר אל בני ישראל. ב) ויקחו לי