167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הקבועים של המהדרין ושל המהדרין מן המהדרין אינם מספיקים, כי אם דרוש "ופרצת", "אהני ליה שטותיה לסבא", למעלה מטעם ודעת, למעלה מכל הזמנים הקבועים.
בעלי עסק שעיקר עבודתם הוא בקיום המצוות, ובמיוחד מצות הצדקה השקולה כנגד כל המצוות - הרי כל הדברים הקבועים של צדקה, ואפילו של צדקה מן המובחר כפי המוסבר בפוסקים ואחרונים, אף שהדבר מהווה בנין מובחר על"פי התורה, אינם מספיקים. יש צורך ב"ופרצת", ללא הגבלות, וכפי המוסבר ב"אגרת התשובה"5 וב"אגרת הקדש"'? ש"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". אפילו הסוברים שאינם זקוקים לכך משום שלא חסר להם דבר - חסר להם, אבל, ב"עבודה" של יחודים עליונים, והרי היחודים שלמעלה הם בבחינת איןסוף. לפיכך צריכים גם הם לתת צדקה באופן של "ופרצת".
טז. לגבי המשיח נאמר הביטוי: "פורץ"5. מצוות השעה היא, איפוא, לשם קירוב בוא הפורץ, לימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט הצדקה, באופן של "ופרצת".
ע"י לימוד התורה ללא הגבלות מצד יושבי אהל, ובמיוחד בני ישיבות, וע"י קיום המצוות, ובמיוחד הצדקה, ללא
תרומה
הגבלות - מצד בעלי עסק - יהיה, כלשון המאמר*: "גג ורצפה כאחד ממש", התורה שבבחינה רוחנית היא "גג", והמצוות, המלובשים בדברים גשמיים, "רצפה", יהיו כאחד ממש, יסולקו כל ההבדלות המחיצות וההגבלות, ויעלה הפורץ לפנינו בקרוב ממש.
הוספה*
דובר על הצורך ב"ופרצת" בכל הענינים.
כיון שעתה תחלת השנה, ומתחילים הסדרים, סדרי ה"המשכה" מלמעלה למטה - הרי בראשונה צריך להיות "ופרצת" בתורה. יש ללמוד תורה בשופי, מבלי להביט בשעון.
אם יש להבטיח את הדבר ביושבי אהל, כל שכן שיש להבטיח את הדבר בבעלי עסק. אין לבעל העסק לחפוץ לצאת ידי חובתו בקביעת עתים לתורה במדה שהדבר נראה לדעתו, כי אם דרוש "ופרצת". כך פירש אחד מחסידי אדמו"ר הזקן את הביטוי "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית": על לימוד התורה להיות באופן של "פרק אחד", שה"אחד" יפרק אותו (יחדור לתוכו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.