163

3 לקוטי כגון: פר העלם דבר. "קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור" - הקרבנות שמקריב אותם יחיד, אבל יש להם זמן קבוע, כגון קרבן פסח.

"קרבן יחיד", גם "קרבן יחיד הדומה לקרבן ציבור", לא נקנה בכסף מחצית השקל. אשר ל"קרבן ציבור הדומה לקרבן יחיד" יש מחלוקת בדבר', וההלכה היא שגם זה לא נלקח ממחצית השקל. אך ורק קרבן צבור ממש נלקח ממחצית השקל.

הטעם הפנימי לשתי הלכות אלו הוא: כיון שמחצית השקל היה ענין כללי, כאמור, היה צריך להיות ממון ציבור ולבוא לצורך קרבנות צבור ממש.

ה. האמור מהוה הסבר לכך שתרומת המזבח ניתנה ע"י כל אחד במדה שוה, אבל ביחס לתרומת האדנים עדיין לא מובן: מדוע היה דרוש לשם כך דוקא בקע לגולגולת?

יתר על כן לא מובן: האדנים מהוים, הרי, חלק מן המשכן, ונמצא, איפוא, ששתי התרומות (תרומת האדנים ותרומת המשכן) באות לשם המשכן וכליו (ובפרט זה הן שונות מתרומת המזבח) - מדוע, אם כן, מתחלקות הן עצמן לשתי תרומות נפרדות, השונות גם בהלכותיהן: תרומת המשכן היא "איש כפי אשר ידבנו לבו", ותרומת האדנים - "בקע לגולגולת"?

תרומה

ור הירושלמי מפרט את כל אחת משלש הפעמים בהן מופיע המושג "תרומה" בפסוק - לאיזו תרומה היא רומזת: "ויקחו לי תרומה" - לתרומת האדנים, "תקחו את תרומת" - לתרומת המזבח, "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם גו'" - לתרומת המשכן.

וכך נלמדים הדברים: לגבי "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" - נאמר: "זהב וכסף ונחושת וגו'", שלשה"עשר או חמשה"עשר הדברים המיועדים לנדבת המשכן. לגבי הפסוק "תקחו את תרומתי" - נאמר: "אשר ידבנו לבו", לפיכך מוסב הוא לקרבנות, בהם חשובה מחשבה שבלב (וכן בתפילות "שכנגד תמידין תקנום" - הרי התפילה היא - עבודה שבלב9י, עיקר התפילה היא מחשבה).

נותר, איפוא, הפסוק "ויקחו לי תרומה", המוסב על האדנים.

לפי זה מופיעה המלה "לי" - רק בתרומת האדנים.

לאמתו של דבר מוסב "ויקחו לי" לכל שלש התרומות, ועמוק מזה: לכלל התורה והמצוות, כפי שנאמר ב"תניא" בשם הזוהר": ע"י תורה ומצוות בא "ויקחו לי" - "אותי אתם לוקחים". עם זאת מופיעה המלה "לי" במפורש רק לגבי אדנים.

נראה, איפוא, מכאן הבדל נוסף בין האדנים לבין שאר חלקי המשכן (והקרבנות), שדוקא באדנים בא ה"לי"