162

בתחתונים היתה"5. ע"י חטא עץ הדעת ירדה זוהמא לעולם, ומשום כך לא היה העולם כלי לאלקות בהתגלות. ידוע, הרי, שלמרות ש"קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה" - לא היה הדבר קשור בחומר הגשמי של העולם באופן פנימי, שכן רוחניות וגשמיות היו רחוקות זה מזה, והרוחניות לא היתה מסוגלת להתבטא ולהיקלט בגשמיות באופן פנימי"יסודי*.

- חטא העגל עורר שוב את זוהמת חטא עץ הדעת בכללות העולם.

יתרונו של מתן תורה נשאר קיים ודאי גם לאחר חטא העגל?, שהרי גם עתה קיים שוני בין יהודי לבין, להבדיל, לאדיהודי. בישראל נשארו קיימות תורה ומצוות בגשמיות גם עתה, כשמטרתן לחבר ולאחר את הגשמיות עם האלקות. אלא שבכל זאת, חזרה, במדה מסוימת, הזוהמא, ולא רק לגבי אנשים פרטיים וענינים פרטיים, כי אם גם בכללות העולם.

התיקון לחטא העגל - הוא במחצית השקל, שלגביה נאמר: "זה יתנו", "זה" מלשון התגלות, כמאמר רז"ל: "כל

תרומה

מכאן מובן שגם חטא העגל וגם תיקונו הם ענינים כלליים.

ד. כך יובנו כמה הלכות שהיו במחצית השקל:

א) הכסף שנתן כל אחד נעשה לממון ציבור. כל אחד נתן מכספו הוא, אבל הנתינה היתה כך שהממון יחדל להיות ממון יחיד, וגם לא שותפות של כמה יחידים, כי אם כסף צבור.

ב) בכסף מחצית השקל נקנו אך ורק קרבנות צבור.

הרמב"ם מסביר בהקדמתו לפירוש המשניות (סדר קדשים) שישנם ארבעה מיני קרבנות: א) קרבנות צבור. ב) קרבן יחיד. ג) קרבן ציבור הדומה לקרבן יחיד. ד) קרבן יחיד הדומה לקרבן ציבור.

"קרבן ציבור" - הקרבנות שיש להם זמן קבוע והצבור מקריב אותו, כגון תמידים ומוספים. "קרבן יחיד" - הקרבנות שאין להם זמן קבוע ואדם מקריב אותו כיחיד. "קרבן ציבור דומה לקרבן יחיד" - הקרבנות שהצבור מקריב אותם אבל אין להם זמן קבוע,