162

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

פרשת תרומה

א. בהתחלת פרשת השבוע מופיע שלוש פעמים המושג "תרומה": א) ויקחו לי תרומה. ב) אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - זהב וכסף ונחושת. הגמרא' אומרת ביחס לזה ששלוש תרומות הן: "תרומת בקע לגולגולת שנעשו מהם האדנים, תרומת המזבח, בקע לגולגולת, לקופות לקנות מהם קרבנות ציבור, תרומת המשכן, נדבת כל אחד ואחד".

אך קיים הבדל בין התרומות: התרומות שנוצלו לקרבנות ולאדנים היו בקע לגולגולת, מחצית השקל לכל אחד במדה שוה, ואילו התרומה למשכן וכליו לא היתה בסכום קבוע, כי אם כפי רצונו של כל אחד.

יש, איפוא, להבין: מדוע שונות תרומת הקרבנות ותרומת האדנים מן התרומה לשאר צרכי המשכן?

ב. העובדה שתרומת המזבח היא בקע לגולגולת, מכל אחד במדה שוה, מובנת בכך שתרומת המזבח נועדה "לכפר על נפשותיכם" (בהתאם לפירוש רש"י על פסוק זה שהוא מוסב על תרומת המזבח, "לקנות מהם קרבנות ציבור", "שהקרבנות לכפרה הם באים"), כלומר, לכפרה על חטא העגל, כאמור בירושלמי ובמדרש.

חטא העגל היה חטא כללי, שפגם לא רק באלה שנטלו בו חלק, כי אם גם בשבט לוי שלא השתתף בחטא, ואפילו משה רבנו שאף לא היה בשעת המעשה באותן ד' אמות, שלא היה אף בכלל "מי שיש בידו למחות כו'" (ומצד כחותיו הי' יכול למנוע זאת) - פגע בו, בכל זאת, החטא, ככתוב "לך רד", ופירשו רז"ל?: "רד מגדולתך".

מאחר שחטא העגל היה דבר בו נכשל כלל ישראל כשלימות של כלל, ופירושו של דבר שהקלקול היה כללי - היה צריך, לכן, גם התיקון, הכפרה, לבוא באמצעות ענין כללי, בנתינה שהוטלה במדה שוה על כל ישראל, משום שהיה זה ענין של כלל ישראל.

ג. להבהרת הדברים:

ידוע שחטא העגל הוא מסוג חטא עץ הדעת. "בחטא עץ הדעת ירדה זוהמא לעולם, ובשעת מתן תורה פסקה זוהמתן, ועל ידי חטא העגל חזרה":.

מובן, איפוא, שאפשר להבין ביתר בהירות את ענין חטא העגל ע"י התעמקות במהותו של חטא עץ הדעת ובתוכן מתן תורה.

בהתחלת הבריאה היה "עולם על מילואו = נברא"+ ו"עיקר שכינה

הערות

  1. 1. שקלים רפ"א.
  2. 2. ברכות לב, א. 3 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
  3. 4. ראה בראשית רבה יב, ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.