147
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
נראית, איפוא, מכאן חשיבות שירת הנשים, הנוגעת לא רק לעולמות התחתונים, כי אם גם לעולמות העליונים. שירתן מגיעה לדרגה קודמת ונעלית משל שירת המלאכים.
ח. האמור מהווה הוראה לכל איש ישראל, שאין להבהל לא מפני פרעה, לא מפני הנילוס ולא מפני הגזירות. כשהוא צועד בתוקף היהודי האמתי - אף אם נמצא הוא במצרים, ושם ישנו פרעה מלך מצרים וכל הגזירות, אין לדבר זה כל חשיבות לגבי ילדיו: הוא ינהיג את ילדיו בדרך התורה, שהיא הדרך המביאה אותם לחיים, לא רק לחיי העולם הבא כי אם גם לחיים בעולם הזה.
הוא יוליך את ילדיו בדרך - שיאמרו: "זה אדלי ואנוהו, אלקי אבי וארוממנהו", שילכו באותה דרך בה הולכים ההורים.
ואז, כאמור בהמשך השירה: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", זוכים לבנין בית המקדש השלישי במהרה בימינו.
ויתר על כן, כנאמר במדרש: "למדת חיבתם של ישראל לפני המקום" שהקב"ה לא המתין ל"תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", זה בית המקדש, בית עולמים, אלא שאף במדבר אמר: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
אף עתה, במספר הימים המעטים שנותרו לביאת המשיח, הרי ע"י כך שאין מתרשמים מן הגזירות ומגדלים זרע ברך הוי' - ישכון הקב"ה ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם") בכל בית מישראל, וכיון שהקב"ה שוכן בו - מובן שיש בו פרנסה בהרחבה, בריאות בהרחבה, ונחת אמתית מצאצאים וצאצאי צאצאים לאורך ימים ושנים טובות.
ט. כשהלכו בני ישראל ממצרים להר סיני לקבל את התורה - אירעו להם בדרכם שתי מלחמות: המלחמה עם פרעה והמלחמה עם עמלק.
בפרשת השבוע מספרת התורה על ציווי הקב"ה כיצד יתנהגו בני ישראל במלחמות אלו. במלחמת פרעה היה הציווי: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", ואילו במלחמת עמלק: "צא הלחם בעמלק", מלחמה גשמית כפשוטה.
יי ההבדל בין שתי המלחמות הוא:
פרעה היה מאחורי בני ישראל. הוא לא עמד בין בני ישראל לבין הר סיני, כי אם בין בני ישראל לבין "הדגה אשר נאכל במצרים" וה"ואכלו את חלב הארץ". פרעה צעק שלא יתן להם את טוב ארץ מצרים, אלא אם כן יהיו עבדיו, אבל בין בני ישראל לבין מתן תורה לא עמד. לפיכך נקבע סדר של - "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.