132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פרשת בא ויום ההילולא של כ'"ק אדמו"ר מוהריי''צ נבג''מ זיי'ע
א. בפרשת השבוע מספרת התורה שהקב"ה ציוה לקחת שה ביום העשירי לחדש ניסן, להחזיקו בבית מספר ימים, וביום הארבעה עשר לשחטו ולהקריבו לקרבן פסח.
המצריים עבדו לשה, זו היתה עבודה"זרה שלהם (לפיכך אמר הרי משה רבנו לפרעה: "הן נזבח גו' ולא יסקלונו. גו'"). בכל זאת ציוה להם הקב"ה להחזיק את הכבש ארבע ימים בבית, ולשאלת המצריים לענות: רצוננו לשחוט אותו ולהקריבו לפני הקב"ה.
התוקף ומסירת הנפש שהיו אז לבני ישראל, לבלתי התרשם מן המצריים, הביאו את הגאולה, וכפי שרז"ל אומרים שבשעת יציאת מצרים היו בני ישראל ערומים מן המצוות, ככתוב: "ואת ערום ועריה", "הללו עובדי עבודה-זרה והללו עובדי עבודה-זרה", נתן להם הקב"ה את המצוה של קרבן פסח, ובזכות המצוה ומסירת הנפש שהיתה להם עבורה - נגאלו ממצרים.
ב. נאמר\: "כימי צאתך מארץ מצרים - אראנו נפלאות". כלומר, גאולת מצרים משמשת משל לגאולה שלעתיד. מאחר שזה משל של תורה - מובן שגם הענינים שהביאו את יציאת מצרים יביאו את הגאולה העתידה, כפי הידוע שבמשל של תורה מתאימים פרטי המשל לנמשל?.
ג. אם את כל המצוות יש לקיים בתוקף - כל"שכן שאת מצות אהבת ישראל, יסוד כל התורה:, יש לקיים בתוקף ולא להתרשם משום אדם.
יש לשוחח עם יהודי על תורה ומצוות, וכשהדבר לא משפיע יש לדבר פעם נוספת - אף אם הלה "בועט" אין להתרשם. אדרבה: העובדה שהלה "בועט" מהווה הוכחה+ שהדבר נוגע לו. יש, לפיכך, לדבר אתו שוב ושוב, עד שהדבר ייקלט בנפשו.
הערות
- 1. לשם מה היה צורך לקחת את השה ביום העשירי? - אומרים רז"ל: כדי שכאשר המצריים יראו ברשות בני ישראל את הכבשים וישאלום לשם מה הם מחזיקים אותם - לא יתפעלו, ויענו: אנו מחזיקים את הכבש בבית כדי לשחטו ולהקריבו לקרבן.
- 2. כשם שיציאת מצרים באה על ידי התוקף ומסירת הנפש כך תבוא הגאולה העתידה על ידי ההליכה בתוקף ומסירת נפש.
- 1. מיכה ז, טו. 2 ראה לעיל ע' 107.
- 3. שבת לא, א. תניא פרק לב
- 4. ראה קונ' התפלה פ"ח. תורת שלום ע' 10.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.