128

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יא. כך יובן הדבר, שבירושלמי? נלמד הענין של ל"ט מלאכות - מן הכתוב: "אלה הדברים". האות ה"א של "אלה" נדרשת כאילו היתה חי"ת, והרי הגימטריא של המלה היא שלשים ותשע.

ברם, הענין הוא: ל"ט המלאכות של העולם - מעצם בריאתם והתהוותם הם ענין של חי"ת, כנ"ל, ורק ע" ה"עבודה" של "אלה הדברים", מלאכות המשכן, "ששת ימים תעשה (בדרך ממילא)*' מלאכה" גו', נעשית מהן ה"א. לפיכך, בפסוק בו מדובר על עבודת "אלה הדברים", ל"ט המלאכות כפי שהיו במשכן, נאמר "אלה" באות ה"א, כי ע"י עבודה נעשית מהן ה"א.

(משיחת ש"פ ויק"פ. תשי"ב)

יב. בדרך כלל ניתן לומר שכל רבותינו, נשיאי ישראל, עד כ"ק מו"ח אדמו"ר ועד בכלל - היו "ענין" אחד. כל אחד מהם עסק בשלימות בכל

וו"ד שבט

עם זאת היה לו לכל אחד מרבותינו ענינו המיוחד שלגביו הביע התלהבות מיוחדת ובאמצעותו ביצע גם את שאר הענינים.

בהתאם למוסבר באגה"ק", בתוכן מאמר רז"ל?? "אבוך במאי זהיר טפי", אף שאמנם קיים את כל המצוות כולן - הרי ישנו לכל אחד ענין מיוחד המשמש "שער" לנשמתו, דרכו עולים כל תורתו ומצוותיו.

יג. הענין המיוחד אליו התמסר כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא - הוא: ביצוע כל דבר בפועל ממש ובהתפשטות יתר.

את כ"ק מו"ח אדמו"ר לא הרתיע

הערות

  1. 1. שברון לב הוא כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "אנחה יהודית היא תשובה עילאה", ולכן ב"שעה" אחת, תפנית אחת ("שעה" מלשון: פניה) הוא נעשה צדיק גמור.
  2. 2. לכאורה קשה הדבר: נכון אמנם שאותיות ממוצא משותף מתחלפות, אך כיצד אפשר לדרוש אות ה"א כאות חי"ת בענין של מספר?
  3. 7. שבת פ"ז ה"ב.
  4. 8. ראה לקמן ע' 175.
  5. 5. שיחות - השטחים. דבר זה משתמע גם מן הביטוי "ממולא מקום אבותיו" שמובנו מילוי מקום, על כל פרטיו.
  6. 6. [רעיון זה תואם גם את דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיו, בהן הסביר כי חלוקת הדרגות בין הרביים מכוונת לחלוקה בין ה"ספירות": הבעש"ט והמגיד - "כתר", אדמו"ר הזקן - "חכמה", אדמו"ר האמצעי = "בינה" וכו'. ידוע שכל ספירה כלולה משאר הספירות אלא שהן מתבטאות ומשתלשלות דרך ספירה זו דוקא, כן הדבר ביחס לרבותינו, אשר בענין המיוחד לו, התמסר כל רבי בדורו (בהתאם לספירה אליה הוא שייך) - נכללו שאר הענינים].
  7. 9. ס" ז.
  8. 0. שבת קיח, ב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג לקו"ש ח"א ע' 128

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.