123

והשתדלות מאומצת לצנן התרגשותו של בן ישראל מאלקות ואפילו כשמתגלה נס ומופת גלוי בא היצה"ר וטוען: "אל לך להתרגש מכך, הן מאמין אתה שהכל בא מהקב"ה, והקב"ה הנו כל יכול שלגביו אין תופסים כל העולמות מקום כלל, ופשוט שלדידו אין כל "בעיה" בהחלפת צירוף האותיות המהוה את החומץ - לצירוף האותיות המהוה את השמן, שלש האותיות אין להן כל חשיבות אצלו, ומי שאמר לשמן וידליק - יאמר לחומץ וידליק>, ואם כן למה לך לצאת מן הכלים ולהתרגש כל כך?"

כוונתו של יצר הרע היא לצנן את ההתפעלות האלקית ולהביא אדישות לקדושה שהיא מקור לטומאת מצרים.

יש, איפוא, להכותו במכת ה"דם". המכה הראשונה לשבירת "מצרים" היא "דם": חמימות, התלהבות וחיות בעניני הקדושה.

וכשם שיש להפעיל חמימות של קדושה (דם), כן יש להפעיל את הקרירות והאדישות לעניני העולם הזה (צפרדע). אלו הם שני הצעדים הראשונים ליציאת מצרים: סור מרע - צפרדע, ועשה טוב - דם.

אלא שסדר זה קיים בהליכה "מלמטה למעלה", אך "מלמעלה למטה" הסדר הוא הפוך: "עשה טוב" קודם ל"סור מרע", כלומר - מגלים מלמעלה גילויים נעלים ביותר המביאים אחר כך ל"סור מרע".

וכיון שהמכות במצרים באו מלמעלה היה בהן הסדר: דם (ועשה טוב) ואח"כ - צפרדע (סור מרע).

יב. אמנם הסדר האמור הוא רק בהשפעה "מלמעלה למטה", אך כיון שכל סיפורי התורה משמשים הוראת דרך בעבודתנו במשך כל הדורות, הרי טמונה כאן הוראה שיש לעתים להקדים את ה"ועשה טוב".