107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הלשון של "וכי תאמרו" גו'? יתר על כן: לשם מה צריכה התורה לעורר קושיא? - אך מאחר שישנה השאלה בתורה - הכרחי לומר שיש מקום לקושיא גם בקדושה.
פירוש הדברים שהחידוש שבשמיטה אינו בכך שהדברים מסתדרים בצורה שאין מלכתחלה מקום לקושיא - אלא שמתעוררת קושיא, ודוקא קושיא חזקה, ועם זאת שובת האדם מן המלאכות כפי שציוה הקב"ה.
מצות השמיטה קשורה במקום ובדברים שלגביהם יש מקום לקושיא, ובכל זאת אין הדבר משפיע על בני ישראל. לפיכך: "וצויתי את ברכתי".
ולא כבמן, בו הורגשו כל הטעמים** ולא היתה בו פסולת*, אלא לחם גשמי פשוט שבו גם חסרונות ופסולת של גשמיות.
ויחי שיחות 865
- למרות שהדבר קשור כל כך בגשמיות, ואף בחומריות, עד שמתעוררת הקושיא: "וכי תאמרו - מה נאכל" מקיים אדם, בכל זאת, את המצוה בקבלת-עול, לפיכך - "וצויתי את ברכתי" במזון הגשמי למטה מטה.
כך יובן הדבר שעל אף העובדה שנאמר בשמיטה: "ושבתה הארץ שבת להוי'"% כשם שנאמר בשבת" - מהווים בכל זאת ימי השנה ימי חול פשוטים. לא כבשבת האסורה במלאכה, אף לא כביום-טוב, בו מותרות מלאכות אוכל-נפש בלבד ואסורות שאר המלאכות. בשמיטה מותרות כל המלאכות, הימים ימי חול רגילים, וה"שבת להוי'" דרושה בענינים ארציים פשוטים של "שהכל דורסין עליה", שם יש צורך ב"שבת להוי'".
יג. כך יובן מדוע הברכה של "וציויתי את ברכתי", המשכתה והבאתה לידי גילוי מן הפנימיות שלה, היתה בעיקר בחלקו של אשר.
- לשם ביצוע העבודה של "שבת להוי'" בענינים הגשמיים ובמקום של העלמות והסתרים, אף עד כדי מקום של קושיות, יש להזדקק דוקא לקבלת-עול, שכן בכוחה של קבלת-
הערות
- 1. אותו "וצויתי את ברכתי" אינו בצורה כזו שלא יהא צורך בתבואות הארץ, כפי שהיה לגבי משה שלחם לא אכל ומים לא שתה?י, גם לא בצורה כזו שבאכילה של השנה הששית יימשך השובע לשנה השביעית כבאליהו הנביא שניזון ארבעים יום בכח אכילה אחת, כי אם "וצויתי את ברכתי" כך שיהיה לחם ומזון בשנה השביעית עצמה.
- 2. דברים אלו לא יהיו בהר סיני, או
- 2. שם, כח.
- 3. מלכים א יט, ח.
- 4. יומא עה, א. 5 שם, ב.
- 6. במדבר, כי אם בשדות וכרמי ארץ ישראל.
- 6. ויקרא כה, ב. 7] ראה תו"כ על אתר.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"א ע' 107
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.