104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
דיני", אמרו: משמע מכך שהוא בא משבט דן, ככתוב: דן ידין גו'). ההנהגה של "דונו דיני" הוא שביחס לכל דבר, אף הפעוט ביותר, מעיין אדם זה בשלחן ערוך לברר את ההלכה. יודע הוא שאין העולם הפקר, וכי גם על דבר פעוט, קיימת הוראה
ומצוות נובעת מטעם ודעת, מן התבונה, יש הרי, גם על-פי שכל התורה, הבדל בין דבר גדול לדבר קטן, והוכחה לכך שהתורה קוראת למצוה אחת: "קלה שבקלות". ולמצוה אחרת: "חמורה שבחמורות". ברם, משום קבלת-עול שוות הקלות שבקלות והחמורות שבחמורות?', משום ששתיהן במדה שוה הן גזירות הקב"ה.
וזו "עבודת" מחנה דן: קבלתדעול. לפיכך, מבחינה חיצונית ובהתגלות מהוה הדבר דרגה פחותה, שכן לאדם כזה אין הבנה ועריבות, אך לאמתו של דבר, מבחינה פנימית, נעלית קבלתעול מן ההשגה, ובשתים:
א) ההשגה מוגבלת, ולכן אי אפשר לקלוט אלקות באמצעות ההשגה משום שהאלקות - בלי גבול. כשאדם עובד, איפוא, את ה' - הוא משיג אותו, יתברך, במדה מוגבלת, בהתאם ליכולת ההשגה של שכלו, לעומת זה
בקבלת-עול - ההתמסרות להקב"ה היא כדרך שהוא ית' בלי גבול.
ב) נוסף ליתרון שבקבלת-עול לגבי ההשגה בכך שקבלת-עול מגיעה לדרגה נעלית יותר מן ההשגה - קיים גם בקבלת-עול היתרון בהיותה יסוד לכל ה"עבודה", גם לעבודה שעל-פי הטעם והדעת. הרי על השכל בלבד אין להתבסס, וכדי שהשכל יהיה כפי הדרוש - יש להקדים לו אך ורק קבלת-עול, כאמור בתניא בשם הזהר: "ואי האי לא אשתכח גביה - לא שריא ביה קדושה"*' (=כשזו - קבלתעול - אינה מצויה אצלו - אין הקדושה שורה בו).
ו לאור האמור תובן העבודה שמחנה דן צעד בסוף, מאסף לכל המחנות. ושלשה טעמים בדבר:
א) כי עבודתם היתה ב"קבלת-עול" שבבחינה חיצונית, גלויה, היא דרגה נחותה, בחינת "רגל", ומאחר שדרגתם הרוחנית היתה בסוף (מבחינה גלויה) - נקבע גם מקומם הגשמי בסוף.
ב) משום ההתבטלות שבקבלת-עול מסרו נפשם להיות מאספים לכל המחנות - ואפילו לנחשלים בישראל - למרות שע"י כך היו צריכים להיות רחוקים מן המשכן, ובסוף.
שכן אדם הנמצא בהלך-רוח של התבטלות שבקבלת "עול - אינו מהווה מציאות לעצמו, כל מציאותו אינה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.