97
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי כי אם ישבו בישיבות ולמדו. כל שכן שעתה אין מקום להכניס לראש מחשבות של "מה תהא התכלית?", כי אם לשבת וללמוד בלי כל חישובים.
ולא נשארו אלא פ"ו ניצוצות, בגימטריא: אלקים, ומתוך פ" הניצוצות עצמם "ביררו" היהודים
במשך הזמן רבים מהם בזיעה ובדם, ולאנשארו אלא "פכים קטנים" לבירור.
ממילא קלה העבודה בהרבה, שכן: א) נשאר רק חלק מועט לשם בירור. ב) יש סיוע הניצוצות שכבר התבררו.
ט. נאמר בכתבי האריז"לי' שע"י "הא לכם זרע", בו רמוז שיוסף אילץ את המצרים למול את עצמם - הוסיפו "חיות" במצרים, בקליפות, ענין גלות מצרים, וב"הא לחמא עניא" רמוזה הגאולה.
- זה גם הטעם לכך שבנוסח האריז"ל, בפיסקא "הא לחמא עניא", מנוקדת המלה "הא" בצירה ולא בקמץ.
[ההבדל בין "הא" קמוצה לבין "הא" צרויה הוא גם בפירוש: כשה"הא" קמוצה - פירוש הדברים הוא: זה לחם עוני שאכלו אבותינו במצרים, ואילו
ויכגש
יי כדי להבין איך מהווה "הא לחמא עניא" הבטחת ותיקון "הא לכם זרע" - יש להסביר תחלה את הקלקול שנוצר כתוצאה מזה שאמר יוסף: "הא לכם זרע".
לכאורה בלתי מובן מדוע לא היתה ראויה אמירת יוסף "הא לכם זרע" למצרים. על-פי השכל נראה, לכאורה, שהנהגתו של יוסף לא זו בלבד שלא היתה צריכה להביא נזק, אלא, אדרבה, היה בה יתרון, נוסף על כך שב"ואת העם העביר" גו' הסיר את חרפת אחיו שלא יקראו להם "גולים">! - הרי ידוע גם שענינו הרוחני של יוסף הוא היותו "צדיק יסוד עולם"?', וכל פעולותיו היו השפעת אלקות, ואם כן הרי זה הכוונה הרצויה של הפצת והשפעת אלקות לכל, אפילו למצרים?
אך הענין הוא:
יוסף עשה זאת מדעת עצמו, לפיכך הרי למרות שהדבר הביא אמנם למצרים תוספת קדושה, אבל מאחר שעשה זאת מדעת עצמו הביא הדבר תוספת חיוניות לקליפות, משום שהמצרים מצד עצמם לא היו עדיין כל"כך ראויים לזה.
דבר זה הביא את התוקף של גלות מצרים, כפירוש "הא לחמא עניא כו'
הערות
- 1. ובמיוחד מאחר שעתה קלה העבודה בהרבה מאז, כפי הידוע שר"ב ניצוצות מתוך רפ"ח הניצוצות שנפלו כבר התבררו בגלות מצרים, כפי שנאמר: "וגם ערב ר"ב עלו אתם",
- 2. (משיחת ש"פ שמות, תשי"ג)
- 3. תורה אור ס, ג.
- 4. פע"ח שער חהמ"צ פ"ו. סי' האריו"ל בהגדה.
- 5. שיחות
- 6. כשה"הא" צרויה - הפירוש הוא: הרי לך לחם עוני וכן'*'].
- 5. במדרש לקח טוב צו ויגש מז, כג: הא לכם מלשון הליכי.
- 6. חולין ס, ב.
- 7. משלי י, כה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.