91

בנרות חנוכה "מצוה להניח על פתח ביתו מבחוץ".

ד) מצוות נרות המשכן והמקדש היו בזמן שלא היה לבני ישראל מחסור מבחינה גשמית.

במיוחד - בזמן המשכן במדבר היה לבני ישראל כל צרכם. מזונם היה אז המן - מן השמים, מים היו להם מבארה של מרים. אף מלבושיהם גדלו אתם והיו נקיים תמיד?.

כך גם מצות נרות המקדש - ניתנה בימי שלמה, בזמן בו שרר שלום ושלוה, איש לא נלחם אז בישראל, ואדרבה: רבים העלו להם מס, והיה אז "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו"**.

אף ברוחניות היה כן, שכן כשאין להיהודי דאגות גשמיות הוא מתמסר לגמרי לתורה ומצוות, דברים רוחנים, דברים יהודיים.

לעומתם קשורים נרות חנוכה לזמן בו היתה הארץ תחת שלטון יון והצבא היהודי היה דל במספרו. כן מבחינה רוחנית: לא נמצא שמן טהור אפילו ללילה אחד.

יב. כל ההבדלים הללו קשורים זה בזה:

כשהמצב טוב מבחינה גשמית, ומשום כך גם מבחינה רוחנית, כאמור,

- שכן כשיש לו, ליהודי, הוא נותן ביד פתוחה ורחבה לצרכים רוחניים -

חנוכה שיחות פד

אין אז צורך במלחמה ובמסירתנפש.

די אז בכך שכל יום יהיה אותו מספר, ואין הכרח בתוספת, משום שהכל מתנהל כרגיל.

כן אין אז צורך בהשתדלות להאיר את החוץ. הרחוב, העולם, אינו חשוך. המנורה דולקת בבית-המקדש, ובחוץ נוצר האור מאליו.

לא כן בתקופה של מצב קשה, בזמן של מלחמות, ולא רק של מלחמות עם יוונים אלא גם עם יהודים מתיונים?, שהיו יהודים שלא ראו צורך בביתהמקדש, בעצמאות, כי אם רצו להתבולל ביוונים.

במצב קשה כזה נתן הקב"ה את מצות נר חנוכה. בזמן כזה דרושה מסירת -נפש.

בזמן כזה לא די בהעלאת אור בבית, שכן בחוץ שורר חושך, וחשכת הרחוב עלולה לחדור לבית. יש לכן להקדיש השתדלות להאיר את הרחוב. מדליקים אז את הנרות בשעת החושך, וליד פתח הבית, כדי להאיר את הרחוב.

לא די בכך שידליק אדם נרות על שלחן האוכל או על שולחן-הכתיבה שלו ויפתח את הדלת כדי שהאור יאיר גם ברחוב - אלא עליו להדליק את הנרות ליד הדלת. יש להשקיע השתדלות להאיר את הרחוב.

כן לא די במספר הנרות שבלילה