69

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

00 לקוטי ד. במדרשי, על הפסוק "ויהי לי שור וחמור, צאן, ועבד ושפחה" - נאמר: "חמור - זה מלך המשיח, שנאמר*: עני ורוכב על חמור".

ביאת המשיח תלויה - בעבודת ה"בירורים"5. כלומר: על ידי כך שכל ישראל "מברר" ומזכך את גופו, נפשו הבהמית, וחלקו בעולם ומנצל אותם לקדושה - הרי הוא "ממשיך" את הגילויים שלעתיד.

וזה מובנו של הקשר בין הפסוקים "עם לבן גרתי" - "ויהי לי שור וחמור": משום שלגבי יעקב היו הדברים הגשמיים בבחינת "גירות" ושימשו "כלים" ודירה לאלקות ("גרתי") - היה הוא מצדו מוכן לקבלת פני המשיח, "וחמור - זה מלך המשיח"".

ולכן שלח מלאכים לעשו - להודיע אשר ה"בירורים" המוטלים עליו (על יעקב) בוצעו, והריהו מוכן לקבלת פני המשיח - מתוך הנחה שגם עשו הנו במצב שלאחר הבירור* ושגם מצדו אפשרית הגאולה.

באה תשובת המלאכים: "באנו אל אחיך - אל עשו". כלומר: נשלחנו על ידך ל"אחיך", במחשבה שהוא כמוך, מוכן לגאולה, אבל באנו אל "עשו", - הוא שרוי עדיין במצב של קודם הבירור, ולכן אין הגאולה אפשרית עדיין.

וישלח

ה. התורה והוראותיה הן נצחיות, לכל בן ישראל, בכל זמן ובכל מקום.

וזו ההוראה הנובעת מכל האמור:

על יהודי לדעת שגם אם מבחינת הסביבה, מבחינת העולם, לא ראוי עדיין שתבוא הגאולה, כי לא הושלם בירורם - הרי הוא מצד עצמו חייב להכין את עצמו ואת עניניו "צאן ועבד ושפחה", לגאולה השלמה.

וההכנה היא - "עם לבן גרתי" - הידיעה הברורה אשר כל העולם הזה ומלואו אינם אלא בדרגת "גרתי", "גר אנכי בארץ"3.

כל החיים של "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות - שמונים שנה""'. "והיו ימיו מאה ועשרים שנה""', - הנם בבחינת "גרתי", ואז אין הגשמיות מהוה הפרעה לרוחניות, וגם בא שפע גשמי, "שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" כמשמעם.

וכשהאדם מכין את עצמו ואת עניניו שלו לגאולה - הרי הוא משפיע גם על העולם כולו, שכן העולם שקול:', ובפעולה טובה אחת אפשר להכריע את העולם לכף זכות ולהביא את הגאולה,

וכפסק הרמב"ם'': "ישראל שעושים תשובה - מיד נגאלים" ואדמו"ר הזקן מוסיף "תיכף ומיד". זאת אומרת,

הערות

  1. 6. ב"ר עה, ו.
  2. 5. זכרי ט, ט.
  3. 6. תניא פל"ז.
  4. 7. ראה לעיל הערה 4. 8 ראה תו"א כד, ב.
  5. 9. תהלים קיט, יט.
  6. 0. תהלים צ, י.
  7. 1. בראשית ו, ג.
  8. 2. ראה קדושין מ, ב.
  9. 3. הל' תשובה פ"ז, ה"ה.
  10. 4. אגה"ת פי"א; תוספות תיכף על מיד - עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י לקו"ש ח"א ע' 69
  2. תורת מנחם בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשי"ב לקו"ש ח"א ע' 69

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.