48
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מוסבר בתורת החסידות* בכך שענינו של יצחק הוא פחד והתבטלות, שהם מן התופעות המיוחדות לזמן של לעתיד לבוא.
יתכן שמשום כך נמצאים מספר ענינים ביצחק שהם בדוגמא של לעתיד לבוא. אמנם כלפי כל האבות נאמר? "הטעימן מעין עולם הבא", אך אצלם התבטא מעין העולם"הבא לגבי ענין התענוג - "הטעימן" - בלבד, ואילו יצחק - כל חייו היו בדוגמה של לעתיד לבוא, שהרי כבר פרחה נשמתו בשעת העקידה<, וניתנה בו נשמה דעלמא דאתי - מעולם"הבא.
ט. לאמתו של דבר, לא בכך טמון יתרונו של יצחק, שהרי ענין של "פרחה נשמתו" נמצא גם לגבי אחרים. ישנן דעות שאצל בן השונמית, וכן במקרים נוספים" - פרחה נשמתם. מעלתו של יצחק היא בכך, שאמנם היה למעלה מ"עולם", אלא שמשם השפיע ו"המשיך" ב"עולם", וכדלהלן:
הפסוק "ויגדלו הנערים" נדרש שבשעה שהיו בני י"ג שנה - "זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לע"א". ומקשים? על כך: נאמר* שעל אברהם היה לחיות מאה ושמונים שנה
תולדות
אלא שנגרעו ממנו חמש שנים כדי שלא יראה את בן בנו, עשו, יוצא לתרבות רעה, ולפי הנ"ל מתברר שבשעה שפירש עשו לעבודת אלילים היה עוד אברהם בחיים, שהרי בעת הולדתו של יצחק היה אברהם בן מאה שנה, ויצחק היה בן ששים שנה "בלדת אותם", הרי שבהיות עשו בן שלש עשרה שנה ופירש לעבודת אלילים, היה אברהם בן מאה שבעים ושלש שנה, אם כן - הרי ראה במשך שנתיים את עשו יוצא לתרבות רעה?
ב"דעת זקנים" לבעלי התוספות מתרצים* ששנתיים אלו חטא "במטמוניות", (בחשאי). תירוץ זה אינו מספק עדיין, שהרי אם היתה האפשרות שיחטא שנתיים במטמוניות, יכול היה להמשיך כך חמש שנים נוספות. ולשם מה, אם כן, היה הצורך בהפחתת חמש שנים משנות חייו של אברהם?
ב"עשרה מאמרות" וכן בשם הריב"א ישנו תירוץ נוסף: במשך השנים שהמתין יצחק* מאז העקידה עד שתהיה רבקה בת ג' שנים ויום אחד - היה שרוי בגן-עדן, ויתכן להסביר זאת בכך שגן-עדן הוא למעלה מהזמן של "עולם". ולפי זה הרי בשעה שנולדו יעקב ועשו, כבר עברו למעלה מששים
הערות
- 5. ישעי' סג, טו.
- 6. תו"א פ' תולדות יז, ג.
- 7. ב"ב טז, סע"ב.
- 8. זח"א ס, א. וראה ג"כ פרקי דר"א פל"א.
- 9. זח"ב מד, ב. וראה ניצוצי אורות שם.
- 0. שבת פח, ב. פדר"א פל"ג ועוד. ומובן דאין הפריחה בכל הנ"ל שווה.
- 1. רש"י והוא מבראשית רבה סג, י.
- 2. בעלי תוס' עה"ת בשם הירושלמי.
- 3. בראשית רבה סג, יב.
- 4. בפירושם עה"ת בראשית כה, כז בשם הירושלמי.
- 5. בריב"א מביא דוגמא מנח - דשנת המבול שלא שמשו המזלות לא נחשבה במנין שנותיו. אבל מובן שבמהותם - אינו דומה לענין דיצחק שלא היה כל ענין הזמן דהעולם אצלו. משא"כ במבול: א) שחסרה רק המדידה דהזמן. ב) שכל עניני העולם היו כמו נח בזה. וראה ירוש' ר"ה פ"א ה"א. ואכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש ח"א ע' 48
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.