45

שיחה א

פרשת תולדות

א. בקשר לכתוב: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" - דנים המפרשים בטעם כפילות הלשון: יצחק בן אברהם - אברהם הוליד את יצחק?

אך פירוש הדברים הוא שזהו - נתינת טעם. תולדות יצחק בן אברהם ("תולדות" כפשוטו וכן לפי דרשת רו"ל "עיקר תולדותיהם של צדיקים תורה ומצוות"') אופשרו מתוך כך ש"אברהם הוליד את יצחק".

ב. ענינים מסוימים היתה תחלתם ביצחק, ומהם: נימול לשמונה, שזו שלימותו של ענין המילה, וכן ברמצוה לי"ג שנה.

- אברהם נימול לצ"ט שנה. כן לא היה אברהם ברדמצוה לי"ג שנה. לגבי דידו קיימות דעות חלוקות: בן שלש הכיר אברהם את בוראן?, בן ארבעים:, בן מ"חי, אבל לא - בן י"ג.

שני הענינים רמוזים בפסוק "ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק"* שעליו דרשו רו"ל, לדעה אחת, שזה היה כשמלו את יצחק% לפי הרמז הטמון במלת הגמל, "הג"מל" ("הג" - גימטריא שמונה)

כלומר מל לשמונה. לדעה שניה - משמעות "ויגמל" היא "שנגמל מיצה"ר ליצ"ט"?, שזה ליג שנה.

במובן המלה "משתה גדול", נאמר במדרש: א) גדול עולמים - הקב"ה - היה שם, כדוגמת דרז"ל* על הכתוב "בני אתה אני היום ילדתיך":, שהכוונה ליום הבר-מצוה של דוד, שאז אומר לו הקב"ה: אני גו' ילדתיך, אני ולא סטרא אחרא "כמה דהוה עד השתא" כפי שהיה עד עתה והרי זה "נגמל מיצה"ר ליצ"ט"; ב) משתה גדולים, עוג מלך הבשן וכל גדולי הדור היו שם. מאחר שכל האומות המליכו את אברהם עליהם"'', הזמין אברהם למשתה שערך את כל המלכים ועוג בתוכם.

ומסופר במדרש", שעוג אמר בלבו: איזה ערך יש לו, יכולני באצבעי לעשות את בנו יחידו של אברהם, יצחק, לאין ואפס. אמר לו הקב"ה: חייך, שתראה אלף אלפים ורבי רבבות מבניו, וסופך ליפול בידם.

ג. הסבר מעלותיו אלו של יצחק, הוא:

היתרון שב"נימול לשמונה" הוא -