28

6 לקוטי המים החיים - אלא אף לא התחשב בגורמי התנגדות, ובאלה המפריעים לחפירת הבארות.

יתר על כן: אף אחר שהפלשתים לקחו את הבארות שחפרו עבדי יצחק, ה"חיות" והחמימות שהושגו אחרי מאמצים רבים נשבו בקליפת פלשתים "מבוי המפולש'; - לא נרתע אז יצחק מכך והמשיך בחפירה, ועם לקיחת הבאר השני - חפר באר שלישי, עד שהגיע ל"רחובות" - "הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"\.

יד. על פי ההגיון לא היה מקום לאי התרשמות מאבימלך, בעת שאבימלך יושב על כסא מלכותו ומפריע לחפירת בארות הקדושה, ואף את הבארות הנחפרים בהתאמצות רבה - הוא נוטל לעצמו. אבל יצחק לא התחשב כלל בחישובים של "שכל". הוא חש שענינו הוא לגלות מים חיים, ואת עבודתו זו ביצע במסירות נפש.

העבודה של עשיית העולם ל"כלי" לאלקות מגעת עד ל"בלי גבול" האמתי, אין סוף ברוך הוא, משום שעל ידה מושלמת תכלית הכוונה*2. וכמ"ש טעם קריאת שמו יצחק - "צחוק עשה לי אלקים"? שדוקא על-

ידי בירור וזיכוך הדברים המעלימים, שמקורם בשם אלקים שהוא בגימטריא "הטבע" - עי"ז מתעוררים הצחוק והתענוג שמלמעלה**.

טו. לפי האמור יובן לשם מה היתה לידתו של יצחק צריכה להיות מטפה קדושה דוקא, משום שדרגת אברהם לכשעצמו היתה בבחינת אצילות, כלומר: אלקות בהגבלה, ועל-ידי קיום מצוות מילה הגיע לדרגת ה"תמימות" - והיה תמים - אלקות שלמעלה מאצילות<, ודבר זה הביא לידי כך שעבודתו של יצחק תהיה בלתי מוגבלת, ולא יחולו עליה אף הגבלות של שכל דקדושה5.

שני סוגי העבודה, עבודת אברהם ועבודת יצחק, צריכים להיות אצל כל יהודי.

יהודי שעסקו בתורה, תפלה וקיום המצוות - שרוי בארבע אמות של אורה. שהרי אין לו קשר עם עניני העולם, לא רק בשעה שעסקו הוא בשני הקוים של תורה ועבודה (תפלה), אלא אף בשעה שהוא עוסק בקו של גמילות חסדים - קיום המצוות. - שלשם כך יש צורך להזדקק לאמצעים