8
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כך גם בתפלה: אפשר להתפלל מבלי שהתפלה תהיה מורגשת ותשפיע על עניני כל היום שיהיו כדבעי.
הרי הכוונה העיקרית של "בוא אל התיבה", היא לא להשאר בתיבה, אלא לצאת לאחר מכן לעולם ולהפכו לדירה לו יתברך.
וכדי שהתפלה תשפיע על כל היום, צריכה התפלה להיות בצורה כזו, שבשעת התפלה לא תהיה ידועה מציאות ה"עולם", המתפלל - מופשט מן העולם, הוא יודע רק אלקות, ובחזרו אח"כ ל"עולם" - "עולם חדש ראה" - כמו אצל נח -
בטוח בזה, בגלל *כלות הנפש" שבתפלה.
- וכדי שהתורה והתפלה יהיו כדבעי, יש צורך בעזר וסיוע
שמלמעלה - "ויסגור ה' בעדו".
והזכות לעזר ולסיוע זה באה, עלידי התמסרות אל הזולת. שאז, כמאמר רו"ל< על הכתוב מאיר עיני שניהם הוי':, גם לו באה ההארה, וה"בא אל התיבה" הוא בשלימות הראויה.
ט. יתר על כן: הקב"ה אמר לנח להכניס אל התיבה את כל עניני העולם העלולים להכלות - "מכל החי" גו'.
ההוראה מכאן לכל אחד, היא:
כל חפץ שבעולם שידוע לו עליו שבלי השתדלותו הוא עלול ללכת לאיבוד ולכליון - מוטל עליו להכניסו לתיבה שלו, להצילו ולהעלותו לאלקות. המחשבה שאין זה נוגע לו - נוגדת את תוכן ההשגחה הפרטית: מכיון שהזמין לו הקב"ה את הידיעה על קיום מציאות כזו בעולם ונוסף על כך יודע גם שבלי השתדלותו עלול החפץ ללכת לאיבוד ולכליון - הרי זה ודאי כדי שהוא יעלה אותו.
ואז זוכה הוא לקבלת עזר וסיוע מלמעלה ל"בוא אל התיבה", עד שמגיע ל"ואל אמה תכלנה מלמעלה", אמה - ר"ת אלקינו מלך העולם, על ידי אלקינו (של ישראל) נהיה מלךהעולם?, בבחינת תכלנה מלמעלה - נותנים לו גם כלים (לפרנסה) מלמעלה5, כדוגמת "והוא יכלכלדיי9 - ועד ל"את קשתי נתתי בענן" - מוקש לי - הקשת משול כביכול להקב"ה - שעושה את כל העולם לדירה לעצמותו יתברך.
הערות
- 1. ברכו בתורה תחלה" - הינו גם כשלמדו תורה שכחו ח"ו על נותן התורה.
- 2. וכפי המסופר על הבעש"ט*< שהיה רגיל להתבונן לפני התפלה אם ישאר בחיים בגופו אחרי התפלה, הוא לא היה
- 24. ראה צוואת הריב"ש בתחלתו. 5 תמורה טז, א. 6 משלי כט, יג.
- 4. שיחות
- 5. (משיחת ש"פ בראשית, תשי"ז) % %- %
- 6. יי ישנה רשימה של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" על הנושא: "אמר רבי
- 7. לקוטי תורה מסעי צא, ד.
- 8. ד"ה צהר תעשה תרצ"א.
- 9. תהלים נה, כג.
- 0. בראשית רבה פרק לה, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.