ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטמכתבים כלליים לראש השנהמכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א 445

445

בעצם, קיימים הבדלי דרגות בקדושת ארץ-ישראל עצמה. שכן, למרות שקדושת ארץ ישראל היא נצחית²²¹, בכל זאת אנו מוצאים שינויים מזמן לזמן בקדושה המביאה את חובת המצוות על הארץ²²² וגידולי הארץ (כגון תרומות ומעשרות וכיוצא בהם):

השלימות של קדושת הארץ היא רק כאשר "כל יושביה עליה", כלומר, כאשר היא מיושבת בכל שניםעשר השבטים²²⁴, שרק אז נוהג היובל²²³. לעומת זה, בזמן שחלק מן השבטים הוגלו על-ידי סנחריב²²⁶ ("ובא סנחריב ובלבל את העולם²²⁷"), נפגמה הקדושה האמורה, וממילא "בטלו היובלות²²⁵".

כשם שזה ביחס לארץ-ישראל לפי פשוטה — שקדושתה המלאה והמושלמת קשורה בכך שנמצאים בה כל חלקי כלל ישראל, כל י"ב השבטים — כך הדבר גם ביחס לעבודה הרוחנית של "עשה כאן ארץ ישראל" שבכל יהודי: יהודי מגיע לקדושה המלאה והמושלמת דווקא כאשר כל חלקי נשמתו (הנקראים בלשון המדרש²²⁸: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה²²⁹) מתגלים אצלו ובאים לידי ביטוי בעבודת ה', עד לידי מעשה בפועל.

במלים ברורות יותר (וביתר פירוט): עבודת ה' צריכה להיות הן בכוחות הגלויים של הנפש — המביאים לידי כך שהמחשבות והדיבורים והמעשים של תורה ומצוות ("נפש") יהיו ברגשילב של אהבת ה' ויראתו ("רוח"), בהיותם מבוססים על הבנה יסודית בתורת ה' ומצוותיו ("נשמה"), והן בכוחות הנעלים, הגנוזים²³⁰

הערות

221. קדושת ארץ ישראל היא נצחית : ראה אנציקלופדי' תלמודית כרך ב ערך ארץ ישראל (קדושתה ומצותי') ס"י (ע' ריד). וש"נ.
222. שינויים. . בקדושה המביאה את חובת המצוות על הארץ : ראה אנציקלופדי' תלמודית שם סי"איב (ע' רטו ואילך). וש"נ.
224. מיושבת בכל שניםעשר השבטים : ולדעת הרמב"ן גיטין (לו, א ד"ה ומי איכא מידי) אינו נקרא כל יושבי' עלי' עד דאיכא רוב כל שבט.
223. רק כאשר "כל יושבי' עלי'". . רק אז נוהג היובל : ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.
226. עלידי סנחריב : במדב"ר בסופו. רש"י ערכין שם. וראה בפירוש מהרז"ו שם.
227. ובא סנחריב ובלבל את העולם : ראה יומא נד, א. מסכת ידים פ"ד מ"ד.
225. בזמן שחלק מן השבטים הוגלו. . בטלו היובלות : ראה ערכין ורמב"ם שם: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות.
228. בלשון המדרש : ב"ר פי"ד, ט. וראה קונטרס ענינה של תורת החסידות הערה 37.
229. נפש רוח נשמה חי' יחידה : בכמה מקומות (ודפוסים) הוא בשינוי סדר. אבל בסדר הזה (נרנח"י) הוא בעץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א. שער הגלגולים בתחלתו. ובכ"מ.
230. עבודת ה' צריכה להיות הן בכוחות הגלויים של הנפש. . והן בכוחות הנעלים, הגנוזים : וע"ד הידוע בענין מה שאמר ריב"ז (ברכות כח, ב) איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי — לקו"ת ויקרא (הוספות) נ, סע"ד. ד"ה אשרנו תרצ"ו (סה"מ תרצ"ו ע' 50 ואילך), ובהנסמן שם (ע' 49) הערה 1. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.