442
גשמיות הארץ, ושליחותם של היהודים בחוץ-לארץ היא שייצרו את המעלה הזו של ארץ הקודש בחוץ-לארץ, שהקדושה של האלקות תחדור ותקיף גם את הגשמיות של חלק העולם שההשגחה העליונה הועידה עבורם.
ולשם כך דרושים כוח ומאמץ מיוחדים — "עשה כאן ארץ ישראל", כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בייחודה של השנה הבאה עלינו לטובה, שבחוץ-לארץ הכרחית ההתחזקות גדולה בהרבה ("חזקה" משולשת) באותה "חזקה" של שלושה ימי קדושה, כדי שקדושת הימים הקדושים תחדור ותקיף כליל את המציאות הגשמית של חוץ-לארץ.
ויש לומר, שזו גם אחת של המשמעות של מאמר חז"ל לגבי לעתיד לבוא ש"עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות200", שכן אז, כאשר בני ישראל יסיימו את עבודתם לעשות את העולם ל"דירה" עבור הקב"ה, על-ידי בירור וזיכוך גשמיות העולם והבאת אור הקדושה לתוך הגשמיות, תתפשט קדושת ארץ-ישראל בכל ארצות תבל.
* * *
ויש לומר, שבדומה להבדל האמור קיים גם ההבדל בין שני הימים המיוחדים — ח"י אלול, וכ"ה אלול:
בקשר ליום ח"י אלול — יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: הבעל-שם-טוב (בשנת נח"ת) ואדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת קה"ת) — ידוע הפתגם201 ש"חי אלול מכניס חיוניות (חי) באלול",
החיוניות של ח"י אלול היא חיוניות רוחניות, חיות של נשמה, הקשורה בענייני חודש אלול: תשובה, חשבון הנפש, עבודת התפלה, ודומיהם.
— החידוש של כ"ה אלול קשור בגשמיות: כ"ה אלול הוא יום ראשון למעשה
הערות
- 200. עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות : ראה פסיקתא רבתי פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' רמז תקג. הנסמן ב"מראי מקומות" ללקו"ת (הוצאת קה"ת ה'תשד"מ ואילך) מסעי פט, ב. נתבאר בלקו"ת, סה"מ תקס"ח ותרע"ח דלעיל הערה ד"ה מן ההבדלים.
- 201. ידוע הפתגם : שיחת ח"י אלול ה'תש"ה (לקו"ד כרך ג ע' 946. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 122).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.