ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטמכתבים כלליים לראש השנהמכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א 418

418

"וקראת לשבת עונג", שמשמעותו היא כי השבת (קדושת שבת) משפיעה גם על הדברים הגשמיים שמהם יש עונג לגוף, לרומם אותם30 לשבת, קדושת שבת.

* * *

כשם שיש שבת בזמן כך יש "שבת", באדם (ובעולם בכלל), שהם היהודים בני עם ישראל, כפי שהתורה24 אומרת ומשווה: "המבדיל בין קודש לחול כו' בין ישראל לעמים31". כשם שהשבת מובדלת מן החול, כך בני ישראל הם "גוי קדוש32", "קדוש אתה לה' אלקיך33", שונים ומובדלים מכל העמים באופן של הבדלה ורוממות ("ורוממתנו").

בין בני ישראל עצמם נקראים תלמידי חכמים במיוחד בשם "שבת"34, משום שעיקר עיסוקם של תלמידי חכמים הוא תלמוד-תורה, עד לאופן של "תורתו אומנתו"35, ולכן הם בכל יום ויום בדרגת "שבת", מובדלים ומרוממים מחולין ומענייני העולם.

בזוהר הקדוש36 נאמר במיוחד על רבי שמעון בר יוחאי שהוא בדרגת "שבת לה' קודש", ובאופן כללי נכללים בכך נשיאי ישראל שבכל דור ודור — עד לנשיאי ישראל שבדורות האחרונים, ובהם בעלי יום ההולדת של היום הזה, ח"י אלול, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, ועד לנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר —

שהם "שבת שבשבת", שהקדושה האלוקית מאירה בהם באופן של הבדלה, רוממות והתנשאות ("נשיא" מלשון התנשאות).

ומלמדת אותנו, יחד עם זה, ההשוואה בין יהודים בכלל, ותלמידי חכמים

הערות

  1. 30. שבת. . משפיעה גם על הדברים הגשמיים. . לרומם אותם : ראה בארוכה מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 622 ואילך), ובהערות שם. מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תשסב ואילך), ובהערות שם.
  2. 24. שבת. . תורה : ראה זח"ג צה, א: והאי יומא [שבת] קשורא הוא דאורייתא. נתבאר בתורת לוי"צ למס' תענית (ע' ג).
  3. 31. המבדיל. . לעמים : נוסח הבדלה.
  4. 32. גוי קדוש : יתרו יט, ו.
  5. 33. קדוש אתה לה' אלקיך : ראה יד, כא.
  6. 34. נקראים תלמידי חכמים. . "שבת" : זח"ג כט, א. קכד, סע"ב (ברע"מ). וראה ברכות מז, סע"ב, שבת קיט, א.
  7. 35. "תורתו אומנתו" : כרשב"י וחבריא דילי' — שבת יא, א. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס קו. הל' ת"ת לאדה"ז פ'ד ס"דה. ולהעיר מרמ"א או"ח ס"צ סי"ח, ואדה"ז שם סי"ז. וראה ד"ה פדה בשלום ה'תשל"ח סי"ב (סה"ס מלוקט ח"ב ע' יב). ד"ה פתח ר"ש כו' דש"פ אמור י"ט אייר ה'תשל"ד ס"ז (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קנז).
  8. 36. בזוהר הקדוש : ח"ג קמד, ב. וראה המשך והחרים תרל"א ע' נבנג. ד"ה להבין ענין רשב"י ה'תשמ"ה ס"ו (סה"מ מלוקט ח"ב ע' שו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.