405
חג הסוכות
.. . ב) במנהג חב"ד המדקדקים באתרוגי קלבריא דוקא.
מה ששמעתי ונראה לפע"ד ע"פ נגלה כתבתי לא' — ומוסג"פ העתקה* וכן העתקתי בהערות בקונטרס סוכות של שנת תשי"ב, עמוד נט ומסומן שם גם לשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה.
ומה שהעיר מדרז"ל עה"כ, לא תחסר כל בה אפילו פלפלין — הנה פשיטא שארץ ישראל מסוגלת לגדול פרי עץ הדר ולא גרע מפלפלין, אבל אין זה מכריח שבהווה נמצאים בפועל באה"ק ת"ו פרי עץ הדר בתכלית ההידור, והרי בכתוב מדובר ע"ד היכולת והאפשרית ולא תמיד בא בפועל, ובמכש"כ ממה שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב וגו' ועוד שהרי באתרוג ענין ההידור הוא מגופה של מצוה, שמזה משמע שהדור מצוה זו הוא תכלית ההדר. ואין חסרון בלא תחסר כל בה — באם תכלית ההדר תהי' במשמני הארץ זו קלבריא של יון. . .
(ממכתב ג' סיון תשי"ח)
הטעם* — בקיצור עכ"פ: ממש אותו הטעם שממשלת ישראל משלמת במטבע זר (המוכרח על אתר) ובסכומים מבהילים ומשתדלת בכל האמצעים שיקבלו הכסף ממנה — לקניית נשק בארצה"ב ובאשכנז וכו', ואינה מסתפקת בהרובים וכיו"ב שהיא מייצרת בארץ ישראל עצמה. ואין פוצה פה ומצפצף. ואדרבא.
והטעם כי כשרוצים להגן על עם ישראל — צ"ל נשק ומצות כדבעי. וא"א להחליף פענטאם — ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות — ב"עוזי" ולהבדיל אתרוג בלי מסורה וכו'. והרוצה להחליף כו' וד"ל.
(מענה שלהי אלול תשכ"ט)
הערות
- *. ראה לקו"ש ח"ט ע' 389. המו"ל.
- *. למה מדייקים לקחת בחה"ס אתרוג מקלאַבריא ולא מארץ הקודש. ראה גם ס' המנהגיםחב"ד ע' 65. וש"נ. וראה בהמכתב שלפנ"ז. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.