ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטהוספות - מכתבים ושיחותברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ398

398

במקור חיפוש חדש

כולל — די כחות צו אויסנוצן די אַלע ברכות מתוך שמחה וטוב לבב.

ובמיוחד בנוגע צו תלמידי הישיבה — אַז איר זאָלט נאָכמער מצליח זיין בלימוד התורה, באופן פון "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"³⁷ (דין ומשפט — בחי' מדידה והגבלה בתורה עצמה), און אויך באופן ד"דרוש וקבל שכר"³⁸ (שלמעלה ממדידה והגבלה), כמ"ש³⁹ "יגדיל תורה ויאדיר", ביז — למעלה מכל מדידה והגבלה⁴⁰.

און דאָס ווערט אַ הכנה מתאימה צו דער גילוי שלמעלה ממדוה"ג פון "שבת שבתון", "אחת בשנה".

ועוד והוא העיקר: דאָס איז נאָכמער מקדים ומזרז — ותיכף ומיד (וויבאַלד אַז "אחכה לו בכל יום שיבוא"⁴¹) — די גאולה האמתית והשלימה (ווען עס וועלן זיין תכלית ושלימות כל ענינים הנ"ל, כולל — אַלע מעלות פון שביעי (יום השבת) בשלימות, און אַלע מעלות פון עשירי (יוהכ"פ) בשלימות) — ע"י משיח צדקנו

— אויף וועמען עס שטייט (במזמור פט בתהלים)⁴² "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו".

וסיום וחותם המזמור⁴³ — "ברוך ה' לעולם אמן ואמן": עס ווערט די ברכה והמשכה פון הוי' אין עולם ("לעולם"), ביז אין עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו (ועד"ז אין דעם "עולם" התחתון פון אידן⁴⁴ — גוף הגשמי); ובאופן פון "אמן ואמן" — באופן דנצחון ("גבורים נוצחים", ע"ד "אנן ניצוחייא"), און נצחון אויך

הערות

37. יומא כו, א.
38. סוטה מד, א. וש"נ.
39. ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.
40. להעיר שגם בהפסוק "יגדיל תורה ויאדיר" — ב' פירושים מן הקצה אל הקצה[ednref_52_*]: א) דקאי על לימוד עם תשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב) — שהוא לימוד דוקא במדוה"ג (בהתאם לדעת התינוקות). ב) דקאי על לימוד שאינו נוגע הלכה למעשה (חולין סו, ב), ובלשון חז"ל "דרוש וקבל שכר" (כבפנים) — היינו לימוד באופן שלמעלה ממדוה"ג. וע"פ המבואר בפנים אולי יש לבאר דשלימות ענין התורה היא כשמחברת ב' הענינים דגבול ובלי גבול (כפי שזה מתבטא במיוחד אצל תלמידי ישיבה).
41. נוסח "אני מאמין". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.
42. פסוק כא. — וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה (סנהדרין צז, א).
43. בהבא להלן — ראה בהברכה דלעיל — ע' 388. וש"נ.
44. "עולם קטן זה האדם" — תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, א). וראה אדר"נ פל"א, ג. קה"ר א, ד. זח"א קלד, ב. ועוד. [edn_52_*]) וידוע שב' פירושים בפסוק אחד שייכים זה לזה (ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. וש"נ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.