282
... ומש"כ אשר י"א שאין נוגע כ"כ למצוא מקור או מקום מחז"ל או דין שהובא בדא"ח כי זהו בעצמו המקור — אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח. — ולכאורה הוא גם חסידישער, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע ברור שאין מקור והרבי חידש זה ע"פ הוראה וכו' —. ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ בדא"ח עד כמה נתיגע בזה. ואכ"מ.
(ממכתב ט' טבת תשי"א)
... לפלא הכי גדול כתבו שאין עתה "יחידות" לכאו"א בפ"ע — שכנראה אינו יודע (או שלא הגיעו — (ראה לקו"ת ר"פ שמיני)) המדובר וכמה פעמים ע"ד גודל המעלה דהיחידות הכללית ובביהכ"נ ובביהמ"ד וכו'.
(ממכתב תשמ"בו)
... לההערה — בנוגע להכרזת הרמ"א* — ד"אין ק"ו לברכת הנהנין, כי אז הי' חשש גם לק"ש שהיא מה"ת".
ז"ל ההכרזה ב"לב העברי": צו מעריב בזמנו — ונוסף על שי"ל שמדויק "מעריב" — כיון דבק"ש אפ"ל כק"ש דר"י הנשיא (ברכות יג, ב וראה נ"כ שועאו"ח רסס"ז) — ובאמצע בסעודה, הרי הדיוק "בזמנו" (גם) בק"ש הוא מדרבנן — [ובתפלה ניתוסף ג"ז דרשות הוא כו', כמש"כ במכ' הקודם], ובפרט באונס שכרות (דהרי בפורים עסקינן. והא דא"צ אזהרה על כללות הענין דק"ש ותפלה בנדו"ד — י"ל בפשטות, דהרי רוב הסעודה צ"ל ביום) רמ"א (סתרצ"ה ס"ב) — ויכול לקרותן עד [עה"ש — תפלה וי"א דגם תפלה — עד] הנה"ח (או"ח שם סו"ס רל"ה. פיה"מ ברכות רפ"ד (אבל ראה העתקת קאפח שם) ערה"ש שם — ואולי מקורו מזה דהרמ"א לא מחלק בין תפלה לק"ש. ודלא כמשנ"ב שם) — ואין מקום (בזמן ארוך כ"כ) לחשש.
(ממכתב ה' אדר תשל"ז)
השמטה: לקמן ע' 411.
הערות
- *. ראה שיחת כ' כסלו תשל"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 381. המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. לקו"ש חל"ט ע' 282
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.