258

העגל הזה"10. כאן החלה הפירצה שאיפשרה לגוי לחדור במדה עמוקה יותר ויותר. אנו רואים שהזמן בו החריף המצב ובו החלו ר"ל ליפול קרבנות היה כאשר החלו לחשוב על גויים שהם יהודים ויש להם חלק בארץ ישראל, הארץ הקדושה שהקב"ה נתן לישראל בברית בין הבתרים באופן של "לזרעו אחריו" עד סוף כל הדורות. לאחר מכן כאשר הוחלט לדרוש הנחות מיוחדות ופתיחת פתח מיוחד לגויות רוסיות, לתת להן יחס מיוחד ולמצוא להן קולות מיוחדות, הרי אותם רוסים שעמדו על הגבול שנתיים ומחצה ולא התערבו, החלו בהחרפה גדולה יותר לאין ערוך. על הגבול שנתיים ומחצה ישבו שם הגויים ואמרו: "הבה נתחכמה לו"11 אבל הדבר לא התבטא בפועל. כך היה גם בגלות מצרים, שרק כאשר רצו בני ישראל למצוא חן בעיני פרעה והתחילו ללבן עבורו לבנים מרצון — אז נפתח הפתח לקשיי השעבוד12.

היה זה, כאמור, תהליך הדרגתי: תחלה אמרו זאת אלה שאומרים עליהם שהם "חילוניים" (אין הללו מעונינים כלל בתואר זה, אך כשבא מישהו הטוען שהוא באכח הדת סוברים הם שמוטב שיהא הקולר תלוי בצוארו של פלוני והטענות יופנו אליו ואילו להם תינתן מנוחה. . .). לאחר מכן הוחלט להעניק לגוי, כזה שתורתאמת אומרת עליו שהוא גוי, את התואר "יהודי". הוא עצמו טוען שהוא גוי, ואינו רוצה כלל לקבל עליו יהדות, אלא שמתחילים לפתותו להיקרא בשם יהודי, וכעבור זמן יתחרט ויודיע שאינו רוצה להיות יהודי, אך "תעודת הזהות" נשארת אצלו ולא תהא לו ברירה אחרת אלא לעורר סערה כדי להשיג את הביטול. לא היה די בכך והכריחו את הרבנים לשתוק. לא היה די גם בכך והתחילו לשגות באשליה שלא זו בלבד שאין זה חורבן הדת, אלא שזה אף הישג ונצחון, דבר שהוא שקר מוחלט וגמור.

— כל תינוק ברחוב יודע שזה חורבן הדת — עומדים אנשים ומפרסמים בכמה לשונות שחוק זה יש בו הצלחה משום שהתחלתו היא שיהודי נחשב מי שנולד לאם יהודיה, כפי ההלכה בשלחןערוך, ולא מספיק שאביו יהודי. ברם, הסיום הוא שאפשרי גיור, תוך השמטת, אגב מלחמה, התוספת "גיור כהלכה", פרוש הדבר שגם כאשר הגיור שלא כהלכה נחשב אדם זה לגר. אם כי לכאורה מתאימה הפיסקה הראשונה להלכה שבשלחןערוך — הרי יש לדעת שישנם שני סוגי "עבודה זרה": ישנה עבודה זרה שאינה רוצה להכיר כלל בהקב"ה, וישנה עבודה זרה הנקראת בשם "שיתוף", המכירה בהקב"ה יחד עם "עגל הזהב". הרי בפרשת העגל לא הכריזו על אי קיומו של הקב"ה שהוציאם ממצרים, שכן דבר זה היה בלתי אפשרי תוך תקופה קצרה לאחר מתן תורה שבו ראו את הקב"ה ופמלייתו, הענין שבעגל הזהב היה — "שיתוף": חצי סעיף כפי שרוצה הקב"ה והשו"ע שלו וחצי סעיף כפי שרוצה

הערות

  1. 10. ל' הכתוב — תשא לב, כד.
  2. 11. שמות א, י.
  3. 12. ראה ילקו"ש עה"פ שמות שם, יג (רמז קסג). ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.