251

לצערנו לא רק שלא נהגו כך, אלא שלא מצאתי באיזה מקום שהוא^*, עתון או חוברת או פרטיכל וכו' שמישהו יעורר השאלה האמורה, האם פלוני רשאי הי' — מנקודה מוסרית, מצפונית, ואפילו חוקית — להשתתף ולהצביע בדיון מעין זה.

מובן שאפשר לנקוט בגישה בסגנון הידוע — "על יסוד הדמוקרטי'", והרי דמוקרטי' היא בניגוד להפלי' איזו שתהי'; אלא שאז אין מקום לעשות חצי דבר, כי אם צריכים לבטל ההפלי' למי יש חלק בשטח הנקרא ארץישראל ולמי אין חלק בו, וכן לבטל ההפלי' שהמגייר צריך להיות דוקא בן ישראל, שהרי מה שנוגע הוא שכוונת ה"מתגייר" כנה היא להיות יהודי וזה מספיק, שלזה מתאים יותר שהמגייר יהי' פסיכולוג מאיזו אומה ודת שיהי' ובלבד שיהי' איש נאמן ובר סמכא במקצועו שלאחרי שיחה של כמה רגעים עם הרוצה לקבל פסת הנייר שהוא יהודי, יווכח בכח חכמתו שהכוונה אמתית ורחמנא לבא בעי ודי ומספיק בזה לתת לו תעודה — תעודת פסיכולוג מוסמך — שהוא יהודי!

קשה לי להאריך בנידון זה, ובפרט בימים שבהם מלמדים זכות על כל אחד ואחת מבני ישראל. וגם זה שכתבתי לעיל הוא על פי המובא בנוגע לימים אלו, ש"כשיש דין למטה אין דין למעלה", ולמטה הרי די ומספיק דין ודברים, ויהי רצון שאצא ידי חובתי בכתיבה זו, ונזכה לנצחון האמת ולביטול השקר, ובפרט שקר בולט כזה, שמרמים את הגוי ואומרים לו שנעשה יהודי ו"אחינו אתה", מרמים את הסביבה והצבור שיש כאן "הישג" בה בשעה שזהו חורבן והרס, וסוף סוף מרמים גם את עצמו, בסגנון חכמינו ז"ל שישו בני מעי, שהדמוקרטי' נצחה ובטלה ההפלי' ונתקרבו הלבבות ובטלה המחיצה בין ישראל לעמים ונפרצו כל החומות שהגינו על עמנו בני ישראל במשך כמה אלפים שנה, עשו שונאי ישראל להפקר לחיות השדה וכו'.

ומסיימים בטוב, בנוסח תפלת ראש השנה: ובכן תן כבוד הוי' לעמך כו' שמחה לארצך וששון לעירך (ותיכף לזה) עריכת נר לבן ישי משיחך, יבוא ויגאל כל אחד ואחת מבני ישראל בכל מקום שהם מגלות הפנימי (של היצר) ומהגלות כפשוטו. ויהי רצון שיהי' זה בעגלא דידן.

(ממכתב ערב ר"ה תשל"א)

בהמשך למכתבי הקודם, אבוא בזה, על כל פנים בקיצור, בהערות לאיזו נקודות שבמכתב מר, והן: