ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטהוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"תאגרת התשובה ד151

151

שני ענינים אלו: מעשה המצות³⁹, שהם מלובשים ב"כלים", בדברים גשמיים — "תלוי" בכלים של הספירות; ואילו כוונת המצוות³⁹, שאינה קשורה (כ"כ) עם הדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות⁴⁰ — "תלוי'" בהאורות של הספירות].

יב. ע"פ כל הנ"ל יובן גם הא שנקט אדה"ז גבי חכמה (גם, ובכללות) הלשון "נכללת ונרמזת" (כנ"ל סעיף ב):

לגבי בחי' "אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו'"⁴¹, שלמעלה לגמרי מהי' ספירות — הרי גם בחכמה, שיש בה אורות וכלים (כשאר הספירות), מתאימה הלשון "(וכל הי' ספירות — כולל חכ מה —) נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה"⁴²;

משא"כ ביחס לשאר הספירות, הרי כיון שכלי החכמה הם בבחי' אור, הרי נקודת היו"ד רק "מרמזת לחכמתו ית'", כנ"ל בארוכה.

ויומתק יותר ע"פ הידוע דבחכמה יש שתי מדריגות: א) כפי שהיא מצד עצמה, למעלה מגילוי (בחי' "שכל הנעלם מכל רעיון"⁴³), והיא למעלה מהתלבשות, בדומה לכתר; ב) כפי שנמשכה כבר בתנועה של גילוי, שאז היא בגדר התלבשות כשאר היו"ד ספירות.

ולכן, כשמדבר אודות הי' ספירות, קאי בספירת החכמה כפי שהיא בגדר התלבשות, ולכן אומר אדה"ז "וכל הי' ספירות (גם חכמה) נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה"; משא"כ כשמדבר ע"ד חכמה מצד עצמה, ומדגיש איך שחכמה היא "בבחי' העלם והסתר"⁴⁴ — שדוגמתה בנפש היא "בחי' שכל הנעלם" (כמ"ש להלן⁴⁵) — כותב רק "מרמזת לחכמתו ית'"⁴⁶.

(משיחת ש"פ נצבים תש"ל)

הערות

39. ראה תניא פל"ח (נ, א), דמעשה המצות וכוונת המצות הן דוגמת גוף ונשמה.
40. ע"ד הנ"ל בנוגע לאורות, דאף שמתלבשים בכלים, אינם בהם בבחי' תפיסא ממש.
41. "פתח אליהו" (תקו"ז בהקדמה — יז, א), שהובא באגה"ת כאן (צד, סע"א).
42. להעיר, שלא כתב שנכללו ונרמזו באותיות של שם הוי', כי אם (רק) "בשם הוי' ב"ה". וי"ל, שבזה מרמז, שכללות הע"ס דאצילות — ששם מאיר בחי' חכמה (נסמן לעיל הערה 18) — הן (בכללות) למעלה ממציאות אותיות, כמו שספירת החכמה היא למעלה מ(מציאות) כלים.
43. ראה לעיל הערה 21.
44. לשון אגה"ת כאן.
45. בהפרק (צה, א).
46. ויש לומר, שבזה שמרמז לב' הבחי' בחכמה, מוסיף ביאור איך רצון העליון מנקה הפגמים שבאותיות — אף שהוא עצמו "למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'" (ונרמז רק בקוצו של יו"ד) — כי המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מאצילות בעולם האצילות היא ע"י התלבשותו בחכמה[ednref_36_*] (תניא פל"ה בהגהה), וממוצע דחכ' הוא מצד ב' הבחי' שבה — והרי חכמה היא אות יו"ד. [edn_36_*] להעיר מאוה"ת שופטים (שנעתק לעיל הערה 20), שהסליחה נמשכת ממוחין דאבא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.