ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד148

148

"כבידה" ותקיפה יותר, זאת אומרת, שיש שייכות חזקה יותר (ברמז עכ"פ) בין אות יו"ד לספירת החכמה, שמזה מובן, שיש (קצת) שייכות בין אור החכמה עם אות יו"ד — ולכן שייך בה פגם, עכ"פ ב"בחי' המתפשטת ממנה";

משא"כ קוצו של יו"ד רק "רומז (לשון קל) לבחי' רצון העליון ב"ה", אבל הרצון גופא אין לו שום "קירוב" לקוצו של יו"ד²³, ולכן לא שייך שום פגם כלל בבחי' הרצון.

ועפ"ז מבואר כיצד קיימים שני קצוות ברצון: מחד גיסא יש לו שייכות²⁴ לקוצו של יו"ד (וע"י הקוץ — לכללות שם הוי'), ולכן הוא מנקה וממלא הפגמים שבאותיות; אבל לאידך, אינו נתפס כלל בהקוץ, ובמילא נשאר "למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'", ולכן אין חטאים מגיעים לשם ולא שייך שם פגם.

ח. ויש להסביר זה על ידי דוגמא — מהחילוק בין טלית וציצית²⁵:

"אין בטלית הגשמית שום קדושה כלל ומותר להשתמש בה דברי חול משא"כ בציצית"²⁶. אבל אין פירוש הדבר שהטלית אינה שייכת כלל להמצוה, שהרי אדרבה, מבואר בכתבי האריז"ל²⁷ ש"קדושת הטלית גדלה מעלתה במאד מאד על קדושת הציצית" (ולכן הציצית הן רק "נימין נמשכים מהטלית").

אך תיווך הענינים הוא:

זה שהציצית הן רק "נימין", מורה שיש בהן אור מצומצם המתלבש בהציצית, ולכן נמשכת קדושה²⁸ בהציצית גופא; משא"כ קדושת הטלית היא מאור שלמעלה מכלים שאינו יכול להתלבש בהטלית [ורק שטלית (שמקיפה את האדם) היא "רמז" על אור מקיף], וכיון שהאור המקיף אינו נמצא (בהתלבשות) בהטלית, לכן "אין בטלית הגשמית שום קדושה כלל".

ט. והנה דוגמא זו מטלית היא לאור

הערות

23. ובלשון הלקו"ת שם "רומז כו' ברמז בעלמא".
24. ע"פ המבואר בפנים מתורץ גם השינוי, דבפ"ד נקט שהקוץ שעל היו"ד "רומז לבחי' רצון כו'", ואילו בפ"ח נקט שרצון העליון "נרמז בקוצו של יו"ד" (ובפרט, שע"פ המבואר בפנים — לא יתכן לומר על רצון העליון שהוא נרמז בקוצו של יו"ד) — כי כאן בפ"ד כוונתו להדגיש איך שהרצון עצמו (אף ששייך להאותיות — שלכן שייך שינקה הפגמים שבהם, מ"מ) נשאר למעלה[ednref_32_*] (גם) מן הקוץ; משא"כ בפ"ח כוונתו להדגיש השייכות של בחי' רצון להאותיות, דאע"פ שהרצון "למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'", מ"מ שייך אליהם[ednref_33_*] מכיון ש"נרמז בקוצו של יו"ד" [ועד"ז בפ"ה, שכתב "ונרמז בקוצו של יו"ד" — הוא לפי שבא בהמשך למ"ש לפנ"ז שרצון העליון "הוא מקור השפעת שם הוי'"].
25. ראה בכל הבא לקמן — תו"א ק, א. לקו"ת שלח מד, ב.
26. לשון התו"א ולקו"ת שם. וראה שו"ע (ואדה"ז) או"ח סכ"א.
27. ראה שער הכוונות ענין הציצית דרוש ב' בתחלתו. פע"ח שער הציצית פ"ג.
28. ד"תשמישי מצוה" (או "תשמישי קדושה" — כתהאריז"ל) ראה שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. שער הכוונות ופע"ח שם (בפע"ח שם, בנוגע לטלית "ולכן נקרא תשמיש מתשמישי קדושה ואינו נזרק" — וראה שמן ששון לש' הכוונות ד"ב (דשקו"ט בכל זה ו)בנדו"ז דנראה דט"ס הוא "וצ"ל מתשמישי מצוה ונזרק כו' והוא פשוט"). [edn_32_*] עפ"ז יומתק ג"כ זה שבפ"ד נקט "והקוץ שעל היו"ד", ובפ"ח (ועד"ז בפ"ה שם) — "בקוצו של יו"ד". וראה לקמן ע' 153 הערה 7. [edn_33_*] עפ"ז יומתק ג"כ זה שבפ"ד נקט "והקוץ שעל היו"ד", ובפ"ח (ועד"ז בפ"ה שם) — "בקוצו של יו"ד". וראה לקמן ע' 153 הערה 7.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.