145

וצריך ביאור: ישראל הרי הם "חלק ה' עמו. . חלק משם הוי' ב"ה"9, וכיצד אפשר להם להגיע לבחי' רצון העליון "שלמעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'"?

וכדי לתרץ שאלה זו מקדים אדה"ז תיכף בתחילת הענין, שגם רצון העליון שייך לשם הוי', אלא שאינו שייך להאותיות דשם הוי', כ"א רק ל"קוץ שעל היו"ד"; ולכן, כיון ש"חלק ה' עמו", הרי מובן, שישראל יכולים להגיע (ע"י תשובה) גם להקוץ שעל היו"ד10.

ד. ע"פ נקודה זו, שרצון העליון המנקה כל הפגמים נרמז בקוצו של יו"ד, מוסבר עוד ענין — איך אפשר שבחי' הרצון ש"למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'" יכולה לנקות הפגמים שנגרמו בתוך האותיות עצמן.

דלכאורה: בשלמא זה שנמשכת משם הסליחה ומחילה ניתן להבין, דכיון שהאור האלקי שברצון העליון אינו מלובש ב(ציור) אותיות, הרי אינו אור מוגבל ואין מציאות הנבראים תופסת מקום לגבי', וכיון שאין מעשה התחתונים תופסים מקום אצלו לכן נמשכת משם המחילה וסליחה.

אבל איך אפשר שבחי' הרצון, שהיא "למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'" — היינו שהיא מושללת מ(ציור) אותיות — תנקה ותמלא את הפגמים שנגרמו באותיות עצמן?

וזה מתורץ ע"י דברי אדה"ז, שרצון העליון קשור עם קוצו של יו"ד, והיינו שרצון העליון אינו מושלל לגמרי מאותיות הוי', אלא אדרבה: הוא הוא ההתחלה (ושרש ומקור) של האותיות (כשם שכתיבת שם הוי' בפשטות, מתחלת בכתיבת ה"קוץ שעל היו"ד"11) — ולכן בכחו של רצון העליון למלא את הפגמים שבאותיות12.

ועפ"ז יש לבאר ג"כ לשון אדה"ז לקמן באגה"ת, גבי הביאור שרצון העליון מנקה כל הפגמים, שכ' שם (עוד פעם) שרצון העליון ב"ה "נרמז בקוצו של יו"ד" [". . מרצון העליון ב"ה הנרמז בקוצו של יו"ד שלמעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'. ולכן. . מנקים כל הפגמים כו'"],

שלכאורה תמוה: למאי נפק"מ שם הד

הערות

  1. 9. אגה"ת כאן (צג, סע"ב).
  2. 10. אלא שלביאור זה ק"ק למה לא פירש אדה"ז כאן (בסיום הפרק) ענינו של קוצו של יו"ד בנפש האדם[ednref_28_*].
  3. 11. לקו"ת מסעי צה, ב. וראה משנת חסידים מס' תיקון תפלין פ"א מ"י. פ"ב מ"א (בנוגע לכתיבת השם).
  4. 12. עפ"ז יומתק ג"כ מה שאדה"ז מביא ("ממאמר אליהו") גם התיבות "אנת חכים ולא בחכמה ידיעא וכו'" — דלכאורה מה נוגע כאן ענין זה (שחכמה דאצילות היא בבחי' "לא ידיעא" לגבי חכמה דבי"ע — ראה תו"א ד"ה פתח אליהו)? וי"ל, שבזה מרמז, שגם בבחי' "אנת" שלמעלה מע"ס דאצילות, ישנן ע"ס הגנוזות[ednref_29_*], והן ממוצעים שע"י נמשך מבחי' "אנת" בהעשר ספירות (ועי"ז מנקים הפגמים). [edn_28_*] להעיר מהמבואר לעיל (ע' 65 הערה 48 ובשוה"ג שם), שבזה שמסיים (הפרק) "וגם ההתבוננות כו' דאורייתא מחכמה נפקא היא בחי' יו"ד של שם הוי' וכו'" — מרמז לקוצו של יו"ד, ע"ש. [edn_29_*] וקאי להפירוש (תו"א י, ג. וכ"ה בכ"מ) דאנת הוא חכים כו' הוא באותה הדרגא ד"אנת הוא דאפיקת כו'", וקאי על ע"ס הגנוזות שלמעלה מאצילות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.