144
ונמצא, שבספירת החכמה יש שני ענינים: (א) זה שהיא אחת מהיו"ד ספירות — ויש לה צד השווה עם שאר הספירות — שמצד ענין זה שבה הרי היא "נכללת ונרמזת" (באות יו"ד); (ב) זה שהיא למעלה משאר הספירות, שאז היא בדומה (בכמה פרטים) לבחי' רצון העליון — ולכן (א) לא נקט בה "לשון כלל, נכללת", (ב) אין היא "נרמזת" באות יו"ד, אלא להיפך — היו"ד "מרמזת" עלי'.
ג. ויש לבאר כל דיוקים אלה — וכן השייכות לתוכן הכללי המדובר באגרת התשובה כאן (שמהאי טעמא מציין אאמו"ר לשינויים אלה דוקא) — בהקדם עוד שאלה בדברי אדה"ז כאן:
למאי נפק"מ להביא (אפילו בתור מאמר המוסגר, בסוגריים) זה שה"קוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה ממדרגת בחי' חכמה עילאה כו'", באמצע ביאור זה ש"כל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה"?
זאת ועוד: הביאור כאן בד' אותיות שם הוי' הוא הקדמה להביאור שגם בנשמת האדם (שהיא "חלק ה' עמו"5) יש (דוגמת) ד' אותיות הוי' — והרי בפירוט ד' אותיות הוי' בנשמת האדם אינו מבאר ענינו של קוצו של יו"ד — וא"כ תמוה ביותר, מדוע הוצרך לבאר זה בשם הוי' (למעלה)?
ויש לומר הביאור בזה:
כוונת האריכות באגרת התשובה אודות הענין ד"חלק ה' עמו" היא להדגיש איך שחטאים פוגמים בד' אותיות שם הוי'6, וע"י תשובה מעוררים "י"ג7 מדות הרחמים הנמשכות מרצון העליון ב"ה. . שלמעלה מעלה מבחי' ההשפעה הנשפעת מאותיות שם הוי'. ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים" (שבד' אותיות שם הוי')8.
הערות
- 5. לשון הכתוב — האזינו לב, ט.
- 6. ראה לעיל ע' 138 והערה 15.
- 7. אגה"ת רפ"ח.
- 8. עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) "ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" — דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה[ednref_26_*]. (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור — הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) — שחיבר אאע"ה — "עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא "ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון "אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)? וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א — ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ[ednref_27_**] (וע"י חטאים — פוגמים בהם). ב) "אנת כו'" שלמעלה מע"ס — שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 152 (ס"ב). ע' 154 (ס"ה) ואילך). [ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר "מאמר אליהו" — ולא סתם "מ"ש בתקו"ז" — כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו — "והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)]. [edn_26_*] בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ "מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" — אבל שם לא הובא כראי' על מציאות של ע"ס בכלל, כ"א "שהקב"ה. . ומנהיגם. . ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו "לאנהגא בהון עלמין וכו'"; משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות "כנודע ממאמר. . ידיעא וכו'" — לכאורה מיותרות). [edn_27_**] להעיר מזה דתפלין נק' טוטפות שהוא לשון תכשיט (ראה בארוכה ד"ה תפלין דמארי עלמא הנ"ל) — והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה, א. וראה ד"ה הנ"ל (סה"מ שם ע' רנז)).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.