ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטהוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"תאגרת התשובה ב130

130

החטא] נוגע למצות התשובה¹³, ואפילו ל"התחלת מצות התשובה ועיקרה"?

ד. הביאור בכל הנ"ל יובן בהקדים המבואר בכ"מ¹⁴ שתשובה תתאה קשורה עם העבודה ד"סור מרע ועשה טוב" — קיום המצות, ותשובה עילאה — עם עסק התורה [כהובא גם להלן באגה"ת¹⁵ מ"ר"מ פ' נשא"¹⁶ ד"תשובה עילאה היא דיתעסק באורייתא כו'"].

ויש לומר (א' מהביאורים) בזה:

בהעבודה של קיום המצות בא לידי ביטוי ענין הביטול וקבלת עול מלכות שמים, שהאדם מוכן לציית לכל ציוויי הקב"ה, אפילו כשקשור עם קישויים — כמו עבד המציית לציווי האדון, מבלי להתחשב עם שום חשבונות.

משא"כ הביטול ב"עסק התורה" הוא מה ש"דבר ה' זו הלכה היא היא. . המדברת מתוך גרונו". שלכן אמרו "מאן מלכי רבנן"¹⁷, כי מצד הביטול הנ"ל בעסק התורה אינו רק "כעבד המקיים מצות המלך", אלא שמציאותו גופא היא ה"מלך"¹⁸.

ויש לומר, שביטול זה (בעסק התורה) הוא משרש הנשמה כפי שהיתה "בטרם שנפחה כו'": מצד בחינת הנשמה כפי שירדה למטה, הרי (בלשון התניא¹⁹) "נשמת האדם אפילו הוא צדיק גמור כו' אינה בטילה במציאות לגמרי כו' להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור כו'"; משא"כ ביטול ויחוד הנ"ל בעסק התורה, בא מהארת בחינת הנשמה כפי שהיא "בטרם שנפחה", שאז היתה "מיוחדת בו ית' בתכלית היחוד".

ועפ"ז מובנת השייכות דתשובה תתאה לקיום המצות ("סור מרע ועשה טוב") ותשובה עילאה לעסק התורה²⁰:

הערות

13. בשאלה זו — ב' פרטים: א) תשו"ע שענינה היא השבת הנפש למקורה — היא לכאורה ענין בפ"ע (שהיא גם לצדיקים גמורים), ומלשון אדה"ז באגה"ת פ"ח ["ומאחר שרוח עברה ותטהרם אזי תוכל נפשם לשוב כו' וזו היא תשובה שלימה"] משמע שגם תשו"ע היא ענין שבא בהמשך לתשובה על חטא, שלאחרי שחטא צריך (לא רק לתשו"ת אלא) גם לתשו"ע, שאז דוקא היא "תשובה שלימה". ב) בכל אופן, הרי תשובה עילאה היא דרגא נעלית הבאה לאחרי תשובה תתאה, ומהו ההכרח ב(ביאור) הענין דתשו"ע לקיום "מצות התשובה" כפשוטה (על חטא) ובפרט ל"התחלת מצות התשובה"?
14. לקו"ת בלק עג, ב ואילך. אוה"ת בא ע' שלב ואילך.
15. פ"ח (צח, ב). וצע"ק במ"ש באגה"ת שם (מר"מ שבהערה הבאה) "דאיהו בן י"ה בינה כו'", שמזה משמע שתשובה זו היא בעיקר באות ו', והשייכות דתשובה זו לבינה היא רק מצד זה שו' "איהו בן י"ה", אבל עיקר ענינה הוא "דתשוב ו' לגבי ה'" (כמפורש בר"מ שם, וכן בר"מ שם קכב, א), שהיא בחי' "בעל תשובה תתאה" (שבלקו"ת שם עה, א) — והרי הענין ד"תשובה עילאה" באגה"ת שם הוא ביאור על ענין תשוב ה' עילאה שבפ"ד, היינו תשוב ה' עילאה לגבי יו"ד (וכמבואר גם בלקו"ת שם (עה, ב), שע"י עסק התורה נעשה יחוד י"ה).
16. בזח"ג קכג, סע"א.
17. כ"ה בתו"א שבהערה הבאה (ובכ"מ) ע"פ גיטין סב, א.
18. תו"א וישב כז, ב. ולהעיר מתניא פכ"ג.
19. פל"ה (מד, סע"א ואילך).
20. להעיר, שתשו"ת דסו"מ וע"ט היא בחי' יעקב, ותשו"ע דעסק התורה היא בחי' ישראל (לקו"ת שם עד, ג ואילך) — והרי יעקב וישראל הם ב' הבחינות דנשמה המבוארות בפנים (לקו"ת ר"ה סב, ג. ובכ"מ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.